בשבוע שעבר, כשעוד המשכתי להסתלסל ברחבי ישראל, עליתי על מכוניתה של אמי בחיפה בסביבות שבע וחצי בבוקר. כמובן שהיה פקוק, אבל מה שלא היה מובן מאליו כלל היה האור הגדול בשמיים. מאז שאני יושב וקופא בצפון העולם הזה, אין לי זריחות מוקדמות של חורף. הבוקר, למשל, התעוררתי בכוחות עצמי קצת אחרי שבע, זינקתי לשטיח והתיישבתי על ההסקה הצמודה לחלון הגדול. היה חשוך, לילי, אפלולי; ועם זאת, מעורר. אחרי שבועיים בארץ, שבתי לכאן, אספתי מים שדלפו מן התקרה, והורדתי אלבומים על גבי אלבומים. סוג של השלמת פערים, שבזכותה הכרתי גם את Two Wounded Birds הלונדוניים, ובזכותם למעשה התעוררתי מול הרקיע השחור הבוקר.

בשנה האחרונה הם חיממו את The Drums לפני כמה מהופעותיהם בבריטניה, ולמעשה נשמע כאילו הם הדבר הנכון ביותר לצנן את אותם תופים ידועים. כל חווית הגלישה שלהם נעשתה תחת דריזל בלתי פוסק, בנהר, תוך כדי ציפה על שמן מנועים עתיק. לא מזמן יצא להם EP ראשון, "המשיכי לחלום, בייבי" שמו, והבשורה נעימה ופשוטה. הגולש הזה מת. למעשה, מעולם לא היתה לו כל כוונה להסיר את משקפיו ולקפוץ למים האנגליים של עולמו. הוא בכלל לא עזב את העיר אף פעם. החלום שלו, או שמא שברו הפוטנציאלי, נולד רק לשם הצליל. איכשהו, באמצע החורף הזה, כל זה מרגיש לי נכון למדי.

 Two Wounded Birds :: Night Patrol
 Two Wounded Birds :: Keep Dreaming Baby
 Two Wounded Birds :: My Lonesome
 Two Wounded Birds :: Summer Dream