עוד מעט אלך לאכול גלידה עם תמר בזירת חגיגות הילד הערבי שבמושבה הגרמנית בחיפה. זה אמור להיות אי של שפיות בעבורי, לאחר שבוע שלם של מחשבות על כדורגל ועל גורלי המר כיהודי מתפתח. אני מוצא את עצמי שוב ושוב מתחבר אל אבות אבותיי שנדדו ברחבי אירופה ובמוסופוטמיה כשגרוטאות בידיהם, ואת זה אני עושה לצלילי פולק ברזילאי (שם מרענן לבוסה נובה) שמתפרצים ברוך מהאייפוד שלי. לעתים נדמה כי אפי הוא סלע קיומי.

×›×™×£

על כל פנים, לפני כמה ימים שמעתי לראשונה את האלבום החדש של הנוצרים הנברסקאים Tilly & and the Wall, ואני מודה שאין מדובר בכוס התה שלי. עם זאת, שיר אחד ומיוחד דווקא אחז בי בחוזקה, ולכן הוא כאן. גם אתם תודו די בקלות, כי יש משהו ממש מגניב בכל הקטע של להחליף את התופים במחיאות כפיים וברקיעות רגליים. שבת שלום.

Tilly & And The Wall – Bad Education