לא תכננתי לומר דבר היום. לאחר שבוע שבו כמעט ולא האזנתי למוזיקה בשל ביקורם של הוריי בהמבורג, אתמול הם עזבו, גשם לא ירד כלל, ואני שבתי לחדרי כדי להאזין למשהו חדש שלכאורה לא הכרתי. כדי להירגע מן הבדידות המחודשת רכשתי כרטיס טיסה לביקור בישראל לצד שישה כרטיסים להופעות חשובות כאלה ואחרות שמחכות לי בנובמבר. בדרך כלל אינני מצטייד מראש באשרת כניסה להופעה, אבל אלו שיתרחשו כאן בחודש הבא הן אולי החשובות בחיי הנוכחיים. לא פחות. אולי יותר?

אולם לבד מהופעות קורים לי גם דברים אחרים באוזניים. אלבום הבכורה של Small Black כבר פה, וכגודל הציפיות – גודל הסיפוק. New Chain שלהם הוא אחד היפים של השנה. אחרי ×”-EP המוצלח שהוציאו לפני כמה חודשים בימים הראשונים של תחושת הצ'ילווייב האביבית בירושלים, ברור ×”×™×” עם מה יש לנו עסק כאן: גיקים רכים ונטולי שיזוף מברוקלין, שמסוגלים להרקיד מאות נערים ונערות במחסנים ריקים, בלילות קרירים, בבגדים אחרים, עם חלומות על חמה. קל לי להיסחף אחרי כל ×–×”, אף שאני ממעט לחלום על דברים דומים. בכל זאת, מדובר בתענוג של אמצע שבוע.

בעוד חודשיים בדיוק, כך אני רוצה להאמין, איאלץ לנסות ולסכם את השנה המוזיקלית היפה ביותר שחוויתי בחיי – והנה כבר כעת הענקתי לה סופרלטיב. אין לי מושג עדיין מה אכתוב, אף שברגע ×–×” אני משקר לעצמי. את השורות הראשונות כבר ניסחתי בראשי פעם אחר פעם במרפסות שונות, בערים שונות, במדינות שונות, אף שהשורות לא היו שונות בכל פעם. נדמה לי שהאלבום ×”×–×” יטייל לו ביניהן.

Small Black :: Camouflage
Small Black :: Light Curse
Small Black :: Photojournalist
Small Black :: Search Party
האלבום המלא והמעולה