אמש התעוררתי בפתאומיות מצלילי הרדיו האינטרנטי שהיה מכוון על רמת ווליום גבוהה מדיי. השעה היתה 2 וחצי לפנות בוקר, ואני הייתי שחוט לגמרי מעייפות. תמר ישנה כמו תמיד, דבר לא הפריע לה. בסלון ניגנה איזו להקה שיר חביב לגמרי, כזה שאיתו בכלל אמורים להתעורר בבוקר, והדילמה היתה איומה ונוראה: האם לזנק מהמיטה למחשב ולבדוק את זהות היצירה ויוצריה או לעצום עין, כנדרש, ולוותר.
לא הייתי מסוגל להניף דגל לבן. באמת שהפזמון הקליט שבר אותי וניגשתי למסך. להלן, התוצאה: ThE WiLd EyES, שלישיה שמגיעה מקייפ טאון הדרום אפריקאית – לא פחות ולא יותר. הם הוציאו אלבום אחד אשתקד, אך לא זכו להצלחה יתרה, מקום 4 במצעד של נמיביה השכנה. גאד, תחשבו כמה לונדון רחוקה מהם. אפילו הסצנה לא סצנה התל-אביבית קרובה אליהם יותר.

לא נראים משהו, אני יודע.

ThE WiLd EyES – Breakdown