יש במאי סרטים שמרגישים מהסרטים שלהם את האהבה למוזיקה נוטפת מהפינות של המסך. ג'ים ג'ארמוש (פרחים שבורים, גוסט דוג, קפה וסיגריות) הוא אחד מהבמאים האלה (כרגע קופצים לי לראש גם ווס אנדרסון וטרנטינו).
הפסקול של גוסט דוג מורכב ממוזיקה מקורית שלהחין RZA מה- wu tang clan. מדובר במחווה למפגש בין מקצבים מגניבים מהמוח הקודח של RZA וקטעי ראפ משובחים. המקצבים האלה משחקים תפקיד חשוב בבניית המתח והאווירה בסרט. חוץ מזה, פורסט ויית'אקר מלך.
אבל הפוסט הזה הוא לרגל פסקול אחר לסרט של ג'ארמוש. הוא אוהב לחלוק כבוד לאמנים לא מוכרים. כך למשל פרחים שבורים הוקדש לבמאי צרפתי עלום שם שהתאבד מתישהו באייטיז. באותה הרוח, הפסקול של פרחים שבורים, מלא בהרכבים שלפחות עבורי היו אנונימיים לחלוטין (מלבד שיר אחד של מארווין גיי). יש בפסקול כמה פנינות אמיתיות שגורמות לכל אדם סביר לפצוח בריקוד אתיופי עם המקצבים המגניבים של Mulatu Astatke או לחלופין להזיל דמעה עם ה greenhornes.
אתם, ידידי, עומדים לפצוח בריקוד אתיופי. בהצלחה!

Mulatu Astatke – Yegelle Tezeta

בתמונה – הסצנה הגאונית מקפה וסיגריות בה ביל מוריי מגלם מלצר דיינר, מכור לקפאין ואובדני, RZA ו GZA מנסים לשכנע אותו להרפות מעט מהקפאין. וכאן הכל מתחבר.