מחצית הדרך כבר מאחורינו. גרמניה מובילה, ואני יכול להרים את הווליום ולבלום את כל שירי הקודש ששרים פה בקומה למטה. פשוט כי כבר נמאס לי. זה לא שיש לי משהו קדוש אחר להציע לשכניי במקום זאת (אולי את אוזיל ומולר?), אבל חול אני יכול לפזר עליהם גם בדממה איכותית של שעות בוקר בשבת מלכה של ירושלים. ותאמינו לי שיש פה הרבה כאלה. אלא שמתחשק לי דווקא להמם אותם היום עם החדש של School of Seven Bells.

השלישייה הזו, המורכבת מהתאומות אלחנדרה וקלאודיה לבית דיהיסה, מוציאה בעוד שבוע אלבום שני ויקר, אשר בקלות שייך לעולם ממנו אני בא. פעם, בסביבות האלבום הראשון של ההרכב, עשו להם הייפ מטורף ושנוי במחלוקת. ההתרגשות מן השוגייז האגרסיבי שלהם משכה חצים לצד זנבות שועלים בזמנו, אך כעת רוחות הקידמה הגיעו. החדש שלהם, Disconnect From Desire שמו, הוא למעשה כל מה שמצוי באמצע הדרך בין Chapterhouse ל-Dirty Projectors. לא הכל בו מוצלח במיוחד, וישנם שירים רכים מדיי שדי גורמים לי לרצות ללחוץ סטופ מדי פעם, אבל לפחות השניים שצירפתי כאן עושים את המלאכה.

ואגב, למי שתהה על הפער בין שוגייז לצ'ילווייב, הרי שכאן התשובה. שימו לב להפקה הבומבסטית במקרה ×”×–×”, ונסו להשוותה של ל-Washed Out, למשל. אותן השפעות, תוצאה דומה – אך ×›×” שונה. בהצלחה.

School of Seven Bells :: Windstorm
School of Seven Bells :: Dust Devil
האלבום המלא