פת××•× ×©×§×˜ בחוץ.
כשסבתי היתה ילדה, ××™-×©× ×‘×‘×¨×œ×™×Ÿ הקפו××” של ×©× ×•×ª ×”-30, ×”×™× ×”×™×ª×” × ×¡×™×›×” ×—×™×™×›× ×™×ª ×•×ž×¤×•× ×§×ª. כל ×‘× ×™ ×”×“×•×“×™× ×”×™×• ×ž×§×™×¤×™× ×ותה בזמן שהיתה מחליקה על ×”×ž×™× ×”×§×¤×•××™× ×©×‘××’× ×”×¤×¢×•×˜, ×ו שהיתה מסתובבת בחצ×ית כשסוכריה בידה במרחבי טירגרטן, ×ž×ª×‘×•× × ×ª על ×™×œ×“×™× ×חרי×. ×‘×œ×•× ×“×™× ×™×ª, ×¢×™× ×™×™× ×›×—×•×œ×•×ª, ××£ סולד. ב×רץ וד××™ היו ×ž×›× ×™× ×ותה "×רית".
×תמול ×”×™× ×¡×™×¤×¨×” לי ×יך ×ביה, לי×ו ×”×™×” שמו, × ×•×”×’ ×”×™×” לרדת ב×ישון לילה ×ל מרתף הבית ×•×œ×§×¨×•× ×ž×©×™×¨×™×• של ×”×™×™× ×”. × ×“×ž×” ×›×ילו מפחד ×”×™×” ×”×•× ×ž×™×”×“×•×ª×• של המשורר ×•×œ× ×ž×–×• שלו עצמו. מספר ×©× ×™× ×חרי כן, לילה ×œ×¤× ×™ ×©×¡×‘×ª× ×”×œ×’×” שלי × ×©×œ×—×” בודדה ברכבת ×ל ברמן ×•×ž×©× ×‘××•× ×™×™×” לס×ות'המפטון ×”×× ×’×œ×™×ª, ×”×™× ×©×›×‘×” בדממה במיטתה. ומסלון הבית × ×©×ž×¢ בכיו של ×ביה. "×œ× ×©×›×—×ª×™ ×–×ת מעול×", ×”×™× ×’×™×œ×ª×” לי בחיוך, ו×× ×™, ×ž× ×¦×œ ×ת חולשות ר×ייתה – התחלתי דומע. למחרת ×ותו לילה ×”×™× × ×¤×¨×“×” מהוריה בחיבוק ×•×‘× ×©×™×§×” ×ž× ×•×ž×¡×ª על סף הרכבת. ×‘×ª×—× ×” ×”×‘×¨×œ×™× ×ית הב××”, מרחק 10 דקות × ×¡×™×¢×” ×ž×ž×§×•× ×”×¤×¨×™×“×”, ×”×™× ×”×‘×—×™× ×” ב×ביה וב×ימה × ×™×¦×‘×™× ×©×•×‘, ×ž×ª×‘×•× × ×™× ×‘×§×¨×•× ×•×ª החולפי×. ×”× ×œ× ×”×‘×—×™× ×• בה, ×ך ×”×™× ×”×‘×—×™× ×” ×‘×”× ×©×•×‘, ילדה בת 12.
ל××—×¨×•× ×” ×× ×™ תוהה, ×’× ×‘×§×•×œ, מה ×וכל ×× ×™ לספר ×œ× ×›×“×™×™ כש××”×™×” בן 79. "×œ× ×”×¨×‘×”", ×× ×™ משיב לעצמי, "מה כבר ×חווה בחיי?". טעיתי. ×ספר ×œ×”× ×¢×œ המלכה ×”× ×¦×—×™×ª שלי, זו שה×ירה ×ת ימיי שוב כששטחה ×‘×¤× ×™×™ ×ת ×ž×©× ×ª×” ×•×–×›×¨×•× ×•×ª×™×” מהילדות בברלין, מהרכבת לברמן, מה××•× ×™×™×” לס×ות'×”×מפון, מבית-הספר בבולטון, ×ž×”×œ×™×ž×•×“×™× ×‘×œ×•× ×“×•×Ÿ, מהמסע לברייטון ומהעלייה לחיפה. ×œ×œ× ×”×•×¨×™×, ×“×•×“×™× ×ו קרובי משפחה.
"×× ×©×™× ×œ× ×™×•×“×¢×™× ×›×ž×” טוב ×œ×”× ×›×©×˜×•×‘", ×מר לה ×ביה כמה לילות ×œ×¤× ×™ שהש×יר ×ת לבו בלבה שלה. ×יך בכלל יכול ×”×™×” ×”×•× ×œ×”×™×¤×¨×“ ×ž×ž× ×”?
פ×ק ××™×–×” ×’×™×™