יופי, שבועות נגמר, וכעת לא נותרו חגים באופק. בקרוב ניתן יהיה להתרכז באופן מלא בכל הצרות האפשרויות, בכל הלימודים שעוד נותרו, בכל האלבומים שצפויים להיוולד מול עיניי הנעצמות. שבועות נגמר ולא אכלתי עוגת גבינה אחת, גם לא גבינה, אבל פטל דווקא כן. הורדתי אל המחשב 20 אלבומים חדשים, שרק שכניי יודעים מתי אספיק להאזין להם, במיוחד לאור העובדה שמחר ודאי אמצא 20 אחרים לשמור כאן. פשוט, הזמן פנוי מדי, הרוח נעימה וקלה, החתולים משתובבים, הכלבים נובחים, והשיירה עוברת. אני יושב, ומתרפק על השירים החדשים של The Drums, כך ששיירת החג הגמלונית יכולה להמשיך הלאה.

האלבום הראשון של התופים צפוי לצאת בעוד כשלושה שבועות, ונדמה לי ×›×™ אין עוד אלבום אשר קהילת חובבי ההייפים העולמית מחכה לו יותר כעת. כשאני חושב על כך רגע, אז סביר לומר ×›×™ גם אני די מחכה לו. הוא פשוט ×™×’×™×¢ בטיימינג מופלא: חמה בוגדנית וצורבת תעלה, שמים לבנים ינצחו, אבק יחלוף באוויר, חול יתעופף בשלווה – כל מה שצריך כדי לקחת גלשן בוגי ליד ולהתנועע. בעוד רגע יתחיל שבוע חדש, כמה שעות מאוחר יותר הוא יסתיים ויפרוש למנוחת שבת. אם הוא רוצה לבנות מגדלי חלומות לקיץ, אמליץ לו – לשבוע החדש בן היום הבודד ×”×–×” – להאזין לשני הלהיטים הבאים:

The Drums :: Forever and Ever Amen
The Drums :: It will All End in Tears