דברים מוזרים מאוד קורים לי בשנה האחרונה. אחד מהם – אשר קשור באופן מפתיע בקשר ישיר למוזיקה – הוא חלום גחמתי לנסוע לרוסיה. מתחשק לי לארוז את בלישה, רעותה ועמר בתוך תא קטן ולנסוע מסנט פטרבורג ועד ולדיווסטוק. בדרך נישן ארוכות, ניתן לגורמים מקומיים לבחון אותנו, נשתה מעט סמגון, נבקר בערים אפלות בלב סיביר ונרקוד בצוותא, מחובקים ואהודים, עם המקומיים ועם קירגיזסטנים מחויכים שיעשו דרכם הביתה בפשטות מכאיבה. החלום ×”×–×” הוא סטייה, אך יום יבוא ואני מבטיח ×›×™ הוא ייצא אל הפועל. בצניעות כמובן, כדי שאיש לא ישדוד אותנו באופן ×›×–×” או אחר.

ומאין הגיעו המחשבות הרוסיות הללו? התשובה פשוטה למדי: Motorama. חבריי מרוסטוב שעל הדון (שכבר ביקרו כאן פעם אחת וגם פעם שנייה) הם הסלאבים האהובים עליי בכל הזמנים. בסופו של דבר, בניגוד לרבים המקיפים אותי באוניברסיטה אין לי כל עניין במדיניות החוץ של חרושצ'וב, אף שפושקין באמת מקסים אותי. כבר למעלה מ-12 חודשים שאני ממתין, ביחד עם עוד כמה אנשים וקוראים אותם אני מכיר באופן אישי, לאלבום הבכורה של החמישייה הזו שנושמת חיות איכותיות, מדים ישנים, איאן קרטיסים ושלג. והנה אמש הוא ×”×’×™×¢, מחולק חינם על-ידם לכל דורש, ולי קשה שלא לתהות – האם אכן מדובר במתנת ×”×—×’ היפה ביותר שאקבל השנה. בינתיים, זו המתנה היחידה, ודי לי בה.

Motorama :: Warm Eyelids
Motorama :: Alps
Motorama :: Northern Seaside
האלבום המלא והמעולה