אחד מחבריי הטובים ביותר מאז ראשית החורף האחרון הוא כלב. קוראים לו צ'ופצ'יק, הוא אחד משני שותפיי כאן בדירה הירושלמית, והוא צהבהב. כשאני רוצה לרגש אותו אני שואל אותו בלחש עדין "צ'ופצ'יק, אתה רוצה אלומיניום?", והוא מנתר במקום מספר פעמים. כשאני רוצה לבכות ביחד עמו, אני פשוט מייצר צליל מיילל והוא ממשיך איתי, מתחפר בשטיח הוורדרד שלי. כשאני רוצה לגרות אותו, אני נוגע בשקית סופר כלשהי, והוא כבר רץ אליי מסיבותיו שלו. לעתים נדמה לי ×›×™ הוא היחיד שמסוגל להבין את כל שעובר עליי, אבל האין זו מחשבה בנאלית ואנכרוניסטית? בסופו של דבר, צ'ופצ'יק רק רוצה לאכול, ואם רק היתה לו אפשרות אמת – ייתכן והיה נוהג כך:

הקליפ המעולה ×”×–×” של Wild Nothing (תודה לתמר) הוא בשורה נוספת מצדו של ×’'ק טאטום, עליו כתבתי כאן באמצע חודש מרץ. אז שאל אותי הקורא הבכיר תמיר האם כבר יש אלבום כלשהו לכלום הפראי ×”×–×”. אז זהו, שתשובתי השתנתה השבוע. כן, כעת יש לנו אלבום בכורה ביד (Gemini) – והוא פנטסטי. פשוט, ענוג, מחולק לפירורי זיקוקין קטנים שמתאימים לי לכל שעה ביום. והיום, למשל, אקח אותו איתי לספרייה, ליום עיון אירופאי משונה, לתחנת האוטובוס השחורה והארוכה של הר הצופים, לקפה נאדי, למקלחת, למיטה, לשמיים. אני פשוט מאוהב. לילה שלם העברנו אמש במפתיע רק אני והוא, הוא ואני, והבוקר נראה לוהט עוד יותר. אם כל סיפור ×”-Chillwave ×”×–×” יימשך כך – הרי שכך ממש עשוי להישמע אלבום השנה שלי.

Wild Nothing :: Chinatown
Wild Nothing :: Drifter
האלבום המלא והמעולה