יום שלם בספריה נחתך אמש בלהבי הידיעה הקשה על כך שבעודי מפזז בין עמודים, יש מי שמפזזים בחדריהם עם הפלט החדש של ג'יימס מרפי ושות'. בכל שנה בסופו של דבר ישנם כמה אלבומים שאמורים, לפחות על הנייר, להכיל בתוכם את רוח הזמן בצורה ברורה מאליה וכמעט ללא מאמצים מייצרי זיעה. כך היה ברור כי אם תשכחו מהו עשור הטינז של המאה ה-21, תצטרכו להאזין ל-This Is Happening החדש של מר ברוקלין הזה.
בעבורי, כבר עכשיו, לאחר ארבע האזנות צפופות אמש והבוקר, ברור כי מדובר באלבום מפנה אישי לעת הקרובה. במכה אחת העמדתי את כל עציצי השכנים מול עיניי וניפצתי אותם בנחת במכת אבן קצבית. לכמה ימים יתחשק לי לשוב ולרקוד שוב. התנועה המוזיקלית חוצת העשורים של מרפי היא רכה כל-כך, כמו מניפה האוחזת בתוכה את ברלין של שנות השבעים עם ניו-יורק של תחילת האלף ביחד. הוא האדם היחיד שאני מכיר (לא באמת, אבל כאילו) שמסוגל להקליט בביטחון ובנונשלאנט מלודיות עקומות ולא מסונכרנות ולחוש גדול. הוא יודע שכולנו רק נאדיר עוד יותר את שיריו ברגלינו, בקיומנו וביומרה הגדולה שלנו לנסות ולתאר את כל מה שהוא מחולל כבר שנים.

LCD Soundsystem :: All I Want
LCD Soundsystem :: Dance Yrself Clean
LCD Soundsystem :: Pow Pow
האלבום המלא, ובאיכות נפלאה