רק אחת לתקופה אני עומד בפני מעשה מן הסוג הזה: כמו ילד, או שמא נער, בן 13 אני עושה כל שביכולתי כדי להתרגש משיר חדש של להקה או אמן שאני מחבב יתר על המידה.

בשבוע שעבר גיליתי ×›×™ ביום שני, ×–×” שהיה אתמול בדיוק, יחשפו Foals שיר ראשון מהאלבום החדש שלהם שעומד לצאת באביב, Total Live Forever שמו. כבר שנתיים שאני מחכה לריגוש ×”×–×”, לתחושת השבר שתאחוז בי למשמע צליל חדש שלהם – ואינני לבד. אפילו אחייני בן ×”-13 בקוסטה ריקה המתין איתי, אני יודע זאת. וכך – ×–×” קרה הערב. עמדתי דום על השטיח הוורדרד שלי, מתבונן על קיר צהבהב, מחובר ל-1 BBC ולתוכניתו של זן לואו, כמו ילד, כבר אמרתי. ואז העלו לשידור את יאניס, ואז הוא אמר שהוא מתרגש, ואז אני התרגשתי, ואז כל העולם התרגש איתי. אני פשוט אוהב את Foals. הם מזכירים לי את לבלובי האביב שמשכו אותי כשהייתי ילד, הם יודעים לשלב בין האינדי הבריטי לפוסט רוק – אהבות ×—×™×™ המוזיקליות האמיתיות – והם מגדלים שפמי בר מצווה. בדיוק הלייטמוטיבים של ×—×™×™. בסופו של דבר הרי, אני כולי סיח. מקפץ בין קרשים חומים מתפוררים, ישן בעמידה, ממתין לדבר מה.
פתאום נסתיימה ההמתנה. כל זה התחיל כך: So I walk into the haze in a million dirty ways, ואני הבנתי. הנה מתחילה אגדה חדשה. לרגע אינני זקוק לוולטר בנימין כדי לנסות ולהבין, כי כל שאני זקוק לו נמצא כבר כאן. כמה פשוט.

Foals :: Spanish Sahara
Foals :: Spanish Sahara (Mount Kimble RMX