מחר אני הולך למסיבה מרתקת, סוערת וססגונית שתסגור מבחינתי מעגל אחד גדול, שאחריו ייתכן ואוכל לפרוש לי לגמלאות. מחר אני הולך לשמוע את עופר נחשון מתקלט דאנס ניינטיזי ביום הולדתו של הפאב האהוב עליי בעיר הבירה, התקליט. עופר נחשון המדובר, מלבד היותו הגיבור הישראלי האמיתי של האירוויזיון האחרון, היה לאליל קטן שלי מגיל 11 ועד 14. כל שלישי הייתי נוגס בציפורניי בשל המתח הרב בנוגע למיקומו של Walkaway של CAST או כל שיר בריטי באחר במצעד השבועי של רשת ג'. פעם אחת, בחודש מרץ 1996, אפילו נשברתי ושלחתי פקס לתוכנית, שבו גוללתי את קורותיי כילד צעיר שקיבל לבר מצווה את אלבום הבכורה של הבלוטונז ומשתגע מכל חובבי Take That בשכבה שלו. עופר נחשון ויוסי כסיף התלהבו מן המכתב הפקסימילי שלי כל כך, עד שהם הקריאו אותו, אני כמעט התעלפתי, ובתמורה קיבלתי אוסף של מדונה. הוא הגיע שבוע אחרי כן בדואר. היום הוא מונח באיזו מגירה אצל הוריי.

כנראה שאצטרך להיות שיכור בצורה בלתי רגילה כדי לשוב ולרקוד לצלילי קאפלה (פשוט אף פעם לא אהבתי אותם, גם לא ביום הולדתה של סיון מוסקוביץ' במקלט בכיתה ×”'). אינני טיפוס נוסטלגי במיוחד, ואם אני במצב רוח טראשי, הרי שתמיד אעדיף טראש משנות האלפיים. ×›×–×” אני – אם פלסטיק, אז פלסטיק עד הסוף, ×›×–×” עם ניחוח צורב ובלתי נשכח. בכל מקרה, עופר נחשון.

אבל עד מחר,אני עדיין בשבדיה (מבטיח להתנתק ממנה בקרוב). לפני כמה דקות מצאתי את עצמי זוחל על השטיח, אוסף פיסות לכלוך בידיים עדינות, ותוהה האם לא ×”×’×™×¢ ×”×–×” להתחיל לדבר על ×–'אנר חדש, לפחות בכל הקשור להיסטוריוגרפיה המוזיקלית של העשור האחרון: סקנדי-אינדי. אני נשבע שזו המצאה שלי. כל ×–×” צץ בראשי (שלא במפתיע, לאור כמות הסקנדינבים שמלווים את ×—×™×™). האזנתי לאי.פי החדש של The Mary Onettes, עוד להקה שבדית חמודה למדי – והבנתי ×›×™ קו אחיד יש, פוזה אחידה יש, מיקום גיאוגרפי אחיד יש, צבע שיער דומה יש, סגנון הפקתי דומה יש, אז מדוע לא לדבר על כך בחוצות הערים? הרי אם לאוסטרים יש אסטרו-פופ, לבריטים ×”×™×” בריט-פופ, ולהודים יש אינדי (כמו שרבים וטובים נוטים להאמין), מדוע שלסקנדינבים לא ×™×”×™×” סקנדי-אינדי משלהם? הרי ×–×” תמיד רך, נעים, מחויך וקודר גם יחד, מופק למשעי ופריך כמו 20 ס"מ של שלג.
להלן דוגמאות מייצגות – שיר אחד מהאיפי החדש של הברנשים ועוד אחד נהדר מהאלבום הראשון שלהם, יליד 2007:

The Mary Onettes :: Dare
The Mary Onettes :: Lost