עושה חיים עם החברים. דן דיקון

לא הייתה לי ברירה אלא להתעורר. בסופו של דבר, הרי מדברים על סופה של סוף חורף בשבוע הבא. כזו שתגיע ביום השני לאביב, אך תסמן את תקומתי הנפשית, ונפשי הרי נחה לה בתוך חלומות על שלולית. עם זאת, האביב כבר לגמרי כאן, והוא מתבטא בעיקר באדניות החינניות שלי, שהותקפו על ידי מיני מינים של יצורים ירוקים קטנים, יצורים ירוקים גדולים ויצורים שחורים ארוכים. החתולים למטה מייבבים בנחת, ממתינים לשאריות הגפילטע המתקרבות במהירות שבה MGMT הופכים לדבר הבא של מדינת ישראל, ואינם יודעים כי האיש והחתולים – Dan Deacon – חוזר לעניינים.
האמריקני השמנמן הזה (שמזכיר לי מעט את הברנש בעל משקפי הפלסטיק העבים של FM Belfast), אשר The Crystal Cat שלו היה אחד מלהיטי 2007 שלי, חוזר בקרוב מאוד מאוד עם אלבום חדש. ומה אומר? זה לא קל להאזנה כמובן, אך זה אלבום שנוח לי איתו ברגעים של ריקנות אימתנית. הפעם, ב-Bromst, דן דיקון משחיז קסילופונים, דופק ביפיאמים לשחקים, שורף לי את האוזניים עם שריטות צ'יפמנקס, ושובר לי את כל קווי המחשבה. אין סיכוי שאלך לישון עם זה, אין סיכוי שאשמע את זה במסיבה הקרובה למקום מגוריי, ואני בכלל בספק אם בעוד 27 דקות אהיה מסוגל לעמוד בפרץ האנרגיות הזה. מה שכן, כבר שלושה שבועות שמדי פעם ממש בא לי להתפוצץ איתו.

Dan Deacon :: Build Voice
Dan Deacon :: Of The Mountains

בום!