יואל חזר מסין. עברו די הרבה ימים מאז שראיתי אותו בפעם האחרונה. נדמה לי שזה היה בלילה ההוא שבו גיל הכין לנו אורז עמוס בקטניות, טימי פתח שולחן, ויואל שלנו רק זעק "התבלינים… התבלינים", ואחז בבטנו. ובכן, מאז עברו כמה חודשים טובים. הוא הספיק לטייל כמה שבועות רחוק מפה ושלשום הוא התקשר אליי. כמה פעמים. לחץ קל אוחז במותניי עכשיו בגללו. או שזה הכל בראש שלי.

יום טוב באמצע שנות התשעים

בפעם האחרונה שהתראנו, פחות או יותר, נחשפתי לארבעה שחיפים אנגלים בעלי מראה נערי שקראו לעצמם נעליים טובות. אפילו כתבתי עליהם בזמנו. כאן. אפשר להבחין שכבר אז די התלהבתי מהם ומהקליפ המצויר שלהם, והכל בצדק, תאמינו לי.
על כל פנים, השבוע יוצא להם סינגל אמיתי ראשון, "הכל בראש שלי" שמו, ובזכותו אני חש מוכן למסיבה נוספת בסוף השבוע. אני אפילו מוכן להתוודות שוב, כי חושקת נפשי בהקמת להקת בריט-פופ או משהו כזה. נשמע לי נחמד להישאר צעיר עוד כמה שנים פשוט.

Good Shoes – All in my head

והקליפ הנאה