לפני כמה שנים, כשעוד הייתי חייל מתבגר וגלוח זיפים, הגיע אלינו עיתונאי מוזיקה ותיק לשם שירות מילואים קצר. הוא ישב לידי, ערכנו יחד כל מיני טקסטים, ושוחחנו על העולם – גיטרות, תופים, פוסט-פאנק, בריט-פופ ושוגייז. מערכת היחסים הקצרה שלנו הסתיימה בשלושה תקליטורים צרובים שהכנתי לו, מלאים בכל מאה הסינגלים של Sarah Records, אותו לייבל בריטי אהוב ומיתולוגי עליו כתבתי כבר די פעמים פה. הוא הודה אז כי אין מאושר ממנו, ואני המשכתי בעיסוקיי. כעבור שנתיים הברק היכה פעם אחת בכונן הקשיח שלי והעלים את מרבית הסינגלים ההם. עד היום אין לי דרך לשחזר את שאבד, והכאב לעתים כבד מנשוא. ומתי הוא כזה? כאשר אני נתקל בהרכבים דוגמת The Electric Pop Group.
כבר סיפרתי השבוע למישהי יקרה, כי לעתים די לי בשנייה אחת, זו הראשונה, מאלבום כלשהו – כדי שאדע שהוא ואני נולדנו האחד בשביל השני. כך קרה לי השבוע כאשר הפעלתי לראשונה את Seconds של הצעירים השבדים החמודים הללו. כל עולמם מורכב מאותם חומרים בודדים שאבדו לי על אותו כונן, אלו אשר אמורים להיות שווי ערך לערימת סוכריות חמוצות של ילדות שלעולם לא תשוב. גבול דק עובר בין נאיביות לבנאליות כאשר אינך מתיימר לעשות דבר מעבר לפופ אייטיזי עם גיטרות. אתה יכול להישמע כמו ניו-אורדר או הסמית'ס, כמו Heavenly או The Field Mice – אך כל עוד ישנם צניעות ועדנה, אני שלך.
The Electric Pop Group :: Not By Another
The Electric Pop Group :: My Only Inspiration
The Electric Pop Group :: Out Of Sight
נכתב תחת הנושא מוזיקה של אבא, מוסיקה, משהו טוב ללילה, משהו טוב למסיבה, שירים של סקנדינבים (סקנדי-אינדי) :: תגובה אחת
יש לי את ה 100 סינגלים בזיפ אם אתה רוצה.
