אני אדם צפוי, לפחות במקרים רבים, ולכן איאלץ להודות ולגלות ×›×™ יום ×–×” הוא יום ×—×’ בעבורי. לפחות בירושלים, עם הרוח הצוננת והמבול, ניכרת תחושה מדומה של חורף. לבשתי סוודר אדום וצמוד, גרבתי סוף-סוף גרביים אל תוך הפלימסולס, ובישלתי מרק אימהי. השלב הבא בפולחן העונה האפורה המתבקש שלי ×”×™×” לשים אוזניות ולשקוע אל תוך סערות של מוזיקה חורפית. כך עשיתי, אלא שאז – בין כל השקט, העגמומיות הקנדית או הסקוטית, נפלתי על ×–×”:

ביום שני הקרוב יוצא סינגל הבכורה של ההרכב העצמאי לגמרי ×”×–×”, Fenech-Soler שמגיע מנורת'האמפטונשייר האנגלית, ועל פי כמה מביני עניין בריטיים הוא המיזוג האולטימטיבי (או שמא הקלישאתי) של Cut Copy, Phoenix ו-Friendly Fires (לא פחות ולא יותר). עכשיו, וכאן מהלך אני בין הטיפות, ייתכן וכל הסיפור ×”×–×” של אינדי דיסקו בריטי, אלקטרו פופ שמח מדיי בעבור אנשים שחיים את חייהם בצלו של ענן, כבר מת מזמן. מצד שני, ולכאן נוטה לבי, מדובר בשיר מפוצץ שעושה לי חשק לקום, לזרוק את עצמי על הקיר ולהתחיל לרקוד עם כל העיר שוב. בסופו של דבר, כשמדובר בפופ – ×–×” כל מה שחשוב הריי.
לאור כניסתם של The Big Pink לפלייליסט של גלגל"ץ, ועל רקע הגעתם של H&M למדינה הזו, קיים סיכוי סביר להניח כי בעוד כמה חודשים Fenech-Soler יכבשו אפילו אותנו. זה אפילו יהיה נחמד מצדם.

הנה השיר