אחד מחבריי הטובים ביותר הוא טייס. הוא קם מוקדם בבוקר בכל יום, לובש בגד משונה שמכונה סרבל, אוטם את ראשו בקסדה ויוצא לטייל בשמי ישראל. איש אינו יודע כמה רחוק הוא כבר הגיע בעזרת מטוסו הקטן והאמריקני, אך הוא סיפר לי פעם שמהחרמון לתל-אביב (או משהו דומה שם בסביבה) זה לוקח גג חמש דקות (ואולי אני טועה קצת, לא נורא). לא מזמן תהינו, בלישה ואני, האם אותו חבר מאזין למוזיקה כשהוא שם באוויר, צופה על כל האזור המצהיב הזה, ומתענג על פנדה בר, נגיד. אני, למשל, חש חיבה עזה לרביצה תחת שמש מדברית אמיתית תוך האזנה לפנדה בר, אז אולי גם שם בשמים זה יכול להיות נחמד? על כל פנים, חברי הטייס, כך נדמה לי – לא ניסה זאת מעולם. אני בטוח שהוא היה שמח להאזין למשהו שם למעלה, אבל אסור לו באמת להגיד את זה. בכל מקרה, על שום אהבתי לחבר יקר זה, שאפילו מבקר באתר זה לפעמים, אני מקדיש לו את האלבום החדש של Fanfarlo, ובמיוחד את השיר הצבעוני I'm a Pilot, שוודאי נכתב עליו.

ומי אלו Fanfarlo? ובכן, מדובר בחבורה של צעירים בריטים שחברו לסולן שבדי (שמספר כי ברח משבדיה בגלל איזו סופת שלגים אימתנית, המסכן). ביחד הם מרכיבים פופ חינני ומתחנף למדי, שהוא שילוב אקזוטי בין ינס לקמן, ארקייד פייר וביירות – אם אני ממש חייב לעשות פה איזה ניימדרופינג. בכל פינת פנאי שהיתה לי ביומיים האחרונים – שבה המראתי מעל למעללי ברנדט, אדנאור, שמידט ומרקל – ניגשתי לאלבום הזה (Reservoir). כיף גדול ומנחם.

Fanfarlo :: I'm A Pilot
Fanfarlo :: Ghosts
Fanfarlo :: The Walls are Coming Down

והייתי חייב גם את זה. לתפארת הלו-פיי…