כאן הוא בכנסיה. מקומו הטבעי

אחרי יומיים של אפלה, ערפל וצינה אוסטרית טיפוסית – זרחה לה הבוקר השמש. חששתי שכל רעיון השמים הכחולים לא ימצא חן בעיניי, אולם כל עוד הטמפרטורה נשארת על 10 מעלות – אין לי בעיה. אמש, לאחר סיור קצר וגדוש בשכבות צמר מעל לדנובה ובמדרחוב העירוני השגרתי, שבנו אל חדרנו ונחשפנו לתגלית מרעישה, לפחות מבחינתי. ל-Bracken, כך התברר, יש אלבום חדש. בראקן ×–×”, למי שאינו קורא ותיק של האייפוד רעב, הוא סולנה של HOOD, העונה לשם כריס אדאמס ונחשב ללא פחות מאליל בעבורי. אם יש אדם שהייתי רוצה שישיר לי בעת ערב – הוא הוא האיש.
עם זאת, לאלבום המדובר (Eno About the Need) יש גם סיפור נהדר: אדאמס סיים להקליטו במהלך השנה ויצר ממנו עותק אחד בלבד על תקליט אבטיפוס, אשר כל האזנה גורעת מאיכותו. הוא שלח את העותק הבודד לעשרות מאזינים ברחבי העולם, שכל אחד ואחד מהם הרס את שכבותיו קצת, וכך נוצרה לה מוזיקה רקובה. את האלבום כולו עוטפת תחושה של מיסתורין, ונדמה כמו מדובר היה ברוח הרפאים של האלבום המקורי. צלילים שלמים נעלמים לפתע, השירה של אדאמס נשברת לא קשר למנגינה ולעתים הדממה משתלטת על הכול. בשבילי, זה פשוט נפלא. אם רק היה חשוך עכשיו שוב, כנראה שגם הייתי מזיל דמעה.

Bracken :: Second Guessing
Bracken :: Gain.Calderlike
Bracken :: Burning in