[לפני שאני מצטרף אל מסורת שירי הכוח המבורכת, קצת ממשהו אחר. לפני כמה שבועות פגשתי עלם רגיש ונחמד מרחוב ג'ורג' אליוט. בהזדמנות הראשונה הענקתי לו את Quiet is the New Loud של הלהקה שלמטה.]

יום שישי ללא Kings of Convinience זה כמו ראש השנה ללא גפילטע פיש. זה פשוט לא עובד.
ללא קשר למזג האוויר, תמיד יהיה קצת סתווי איתם.
ויום שישי תמיד יהיה מיוחד ומסתורי.
ואני תמיד אזכר בפעמים ההן,
כשהיתה תחושה נפלאה ברוח.
יום שישי אחר הצהריים על החלון,
רק אני והסיגריה.
כמה נפלא.

Kings of Convinience – Leaning Against the Wall