טוב, נו, הסתיו רק התחיל – וכבר נגמר. אמרתי יפה שלום לאיגנציוס מלויולה היום, ונכנסתי לאקסטזה לא ברורה. הפעלתי Foals בפול ווליום ופשוט פרצתי בבכי תוך כדי שירה, והתגלגלתי מצחוק. זה היה הקתרזיס האיכותי של חיי, התרוממות הרוח של החודש. אך כאן אחדול, אחרת באמת שאשמע משונה למדיי. נו, אז בכיתי עם ה-Foals. הרי זה קורה לכולנו. על כל פנים, בטרם אשתולל על עצמי לגמרי, הרשו לי להעניק לכם במתנה עוד להיט קליט ונהדר מהאלבום הראשון המתקרב בצעדי ענק של Friendly Fires, השכנים, שני פוסטים למטה. תענוג.

Friendly Fires :: Jump in the Pool

סטודנטים אנגליים טיפוסיים. דה סקול

אבל לא לשם האש הידידותית הזו נתכנסתי כאן על אמת, אלא בעבור בית הספר ל-Twee Pop שעושים הרֵעים מקרדיף – The School. הביטו בהם ותוכלו לנחש כיצד הם נשמעים. לא מצליחים? אז אעזור לכם מעט: בל וסבסטיאן של ימי ליגל מן? אז ככה. בכלל, עושה רושם שבל וסבסטיאן לנצח יהיו להקת אוגוסט שלי. בקיץ של 1998, בדרך לכיתה י', רעותה היקרה (אשר חוזרת מגלות בת שנה אל עיר החומוס החיפאית בשבוע הבא) השאילה לי את "טייגרמילק" ו"דה בוי עם האראב סטראפ" – ומיד נפלתי בשביים של הסקוטים. זכור לי שהאזנתי לשני האלבומים האלה לפחות 100 פעמים בשלושה שבועות מרוכזים של לימודי מתמטיקה. מאז חשבון אינו מענייני, אך בנים עם סרטים ערביים וחלב נמרים דווקא כן.

The School :: Let It Slip
The School :: I Want You Back