מרוב פרידות מבני משפחה ונדודים ברחבי הארץ הזו, יצא שלא כתבתי כבר שבוע – אף שלא חדלתי לרגע לחבוט באוזניי עם יותר מדי מוזיקה. בשבוע שעבר באו לסיומן בעיות החום הקשות שאחזו בדירה הזו, וכעת גם אני יכול ללחוץ על כפתור ולדמיין שפברואר בחוץ. ובאמת רציתי לכתוב על דבר נאה וקריר ששמעתי השבוע, אבל בשורה גדולה אחרת נפלה עליי מן השמים במקרה. אם תרצו, אש ידידותית נורתה לעברי.
אז כן, ב-1 בספטמבר ייצא ככל הנראה התקליט הראשון של Friendly Fires האנגלים, האהובים כל כך (בינתיים) על כל כותבי האייפוד רעב – וכולי רוטט. העניין הוא שהערב נתקלתי בשיר חדש מתוך האלבום הזה – והוא עושה לי טוב על הנשמה. זה בדיוק הדבר לו אני זקוק בשבוע החופש האחרון לפני כל הבלאגן של הבחינות הארוכות על חרושצ'וב ומאניכאיזם. אחרי שני הסינגלים הקודמים מהאלבום העתידי זה, נדמה כי 2008 טרם הגיעה לשיאה, אף שמבחינתי היא כבר מזמן יכולה היתה לפרוש לאיזה דיל בבורדום. הידד. באמת שטוב לי כאשר בריטים צעירים עושים ג'יימס מרפי ברצינות שכזו.

Friendly Fires :: Lovesick

בכל מקרה, אם אתם ממש נהנים מהצלילים שלעיל, דעו כי יש לכם הזדמנות מופלאה לרקוד איתו בצוותא בשתי מסיבות לוהטות במיוחד שבהן אתקלט עם חברי בלישה השבוע. אז ככה:
בחמישי הקרוב, 24.7, נהיה בפאב הסינקופה בחיפה במסיבה נוצצת שתאיר את שמי העיר התחתית.
בשבת, יומיים לאחר מכן, נשוב אל "התקליט" הירושלמי (הלני המלכה 7), ונעשה שמח גם לאוהדי בית"ר.
כל המוזיקה תהיה על טהרת הניו-רייב והאינדי. או במילים אחרות, אם אתם פה – עליכם להיות גם שם. איכשהו.