שמש בגבעון. כן, בטח

סוף סוף אני זוכה להיגרר ולגרגר קצת בירה בתום עוד יום גדוש היסטוריה גרמנית מגרה רק מעט. החשכתי את הבית (מאימת היתושים) הרמתי את הווליום (תוך חשש מן השכנים) והתחלתי בניסוי קצר, שמטרתו לבדוק כמה זמן אצליח להחזיק את עיניי עצומות בזמן האזנה לאלבום החדש של Stars Like Fleas. ובכן, לקח לי בדיוק דקה ו-40 שניות לעצור את עצמי – ולהשתגע. חברים, אמנם יש לנו כאן נטייה משונה להתרגש מאוד מכל מיני צלילים איכותיים במיוחד שמתגלגלים אלינו בשנה הזאת – אך ייתכן והפעם איאלץ לשבור את כל השיאים. יצירת המופת של האולטרה-באנד המטורפת הזו, The Ken Burns Effect שמה, שווה כל שנייה שתקדישו לה. עזבו, עוד לפני שתאזינו לאלבום הזה, כדאי שתבינו מיהם יוצריו – ופה מדובר באמא של הניימדרופינג: חברים (וחברים לשעבר) ב-TV on The Radio, Beirut, Papa M, Mercury Rev, Celebration, The Fiery Furnaces. האלבום הזה, כמתבקש, נשמע ומרגיש כמו מישמָש של כל אלו גם יחד.
חברי התאגיד הזה מנגנים במשותף כבר כמה שנים בברוקלין, ומקיימים הופעות סודיות פה ושם, שנחשבות לחגיגה אחת גדולה בקהילות ההיפסטרס בוויליאמסבורג. עכשיו החלו לדבר עליהם גם בקהילות ספציפיות בירושלים, אבל הם בטח לא יודעים על כך. עם זאת, אתם יודעים על כך, ומצווה עליכם בזאת לשים את אוזניכם אליהם. אם לא תעשו כן, יצמח לכם זקן! עליי.

Stars Like Fleas :: Berbers in Tennis Shoes
Stars Like Fleas :: You Azre My Meoir
Stars Like Fleas :: She for the Woods

ובכן, כפי שאתם רואים, בזאת חנכתי סוף-סוף את תגית "להקה עם זקן", שעליה עמלנו שנים ארוכות. מה זה אומר? שלפניכם להקה של אנשים מתוחכמים, מגה אינטיליגנטים, דמוקרטים, שמאלנים, יהודים או בעלי מראה יהודי למחצה, חובבי חורף, לובשי חולצות מכופתרות משובצות, שגם עושים מוזיקה רצינית. הסטטיסטיקה מראה, כי לרוב גם יש להם זקן.