בפעם הקודמת שבה העזתי לכתוב על קוקורוזי זה כמעט הסתיים בגזרות תתנ"ו, ולכן נאלצתי להסיר כל פריט מוזיקלי שלהן מעמוד זה. בואו נקווה שדבר מה נשתנה מאז.
על כל פנים, בניגוד לרבים מחבריי שעושים לביתם בשלל הופעות ופסטיבלים ברחבי אירופה, ונהנים מאוויר צונן קצת יותר בלילות, אני אאלץ להסתפק בשיטות הייחודיות שלי. נגיד, לשבת בשש וחצי בבוקר בתאורת האביב הטבעית של ירושלים, לנגב אבק מן השולחן, ולהאזין לצלילים עדינים מספיק בכדי שאיש משכניי לא ידפוק על דלתנו בפיג'מה. כך יוצא שאני נע ונד בין קולות נשיים כאלו לאחרים, מתכחש לקיומם של מקצבים אגרסיביים כלשהם, ואוכל יוגורט. נו טוב, לפחות עד שמונה בבוקר, כשהמסוק המשטרתי שמשגיח על נשיאנו האמריקני בוש עולה לשמים. אכן, ימים קשים הם ימי ועידת הנשיא.
במסגרת נדודיי היומיים בין מיטב הסינגלים של הבוקר, צנחתי די במקרה על על השיר החדש של קוקורוזי שבדיוק אתמול צץ ברשת. את האלבום האחרון של שתי האחיות לבית קאסאדי כבר לא חיבבתי במיוחד. לאור שלל החיקויים הרגשניים שצצו להן עם השנים, התקשתי למצוא את מקומי בין משחקי ההרמוניות המשוכללים שלהן, שלפתע נשמעו קצת שחוקים. ובכן, הבוקר נראו הדברים קצת אחרת. God Has a Voice, She Speaks Through Me החדש שלהן נשמע אנמי, מרוכך ופשוט מכל דבר אחר שהן הקליטו בעברן – וייתכן שבגלל ×–×” הוא די מוצא חן בעיניי. הן עצמן מתארות אותו "כאור מלא תקווה ותזכורת להנאות הקטנות", ואני מתקשה להתנגד להצעתן. הן אפילו טוענות שמדובר ב"צליל רחבת ריקודים אביבי", וגם עם רעיון ×–×” די נחמד לי. האלבום, שמתוכו נשלף השיר ×”×–×”, מוקלט בימים אלה ואמור לצאת בשנה הבאה. בינתיים, נדמה לי שדי לי בכך.

CocoRosie :: God Has a Voice, She Speaks Through Me (השיר נמחק…. השריף ×”×›×” שנית).