קולות × ×¤×¥ ×§×˜× ×™× ×©×œ ×ווירת ×—×’ ×‘×‘×ª×™× ×©×œ ××—×¨×™× ×”× ×œ×¢×ª×™× ×¤×¡×§×•×œ×• המדויק של לילה, במיוחד כש××™× ×š חוגג דבר. שוב שוכב במיטה ×¢× ×ž×מר, ×וכל ×–×™×ª×™× ×ž×§×•×¤×¡×ª שימורי×, שבע מזיתי קופסת השימורי×, ומתעורר ×ž×•×§×“× ×‘×‘×•×§×¨ ×œ× ×¢×™×ž×ª×• של רע×. ×¨×¢× ×‘×מצע שבועות ×”×•× ×—×•×¨×‘×Ÿ של כל מה שהתייצב ×‘×¢×•×œ× ×‘×©× ×•×ª חייך, ובכל ×–×ת ×תה מבין ש×ין לך דבר לומר לו מלבד לקבלו בברכה. ×›×™ תמיד יש להקל ר×ש בשבריריותה של השגרה, ולו רק כדי ×œ× ×œ×”×¦×˜×¢×¨ על עשרות השגרות שעוד × ×¨×ו ב×ופק ×•× ×ž×•×’×•. ו×× ×¡×•×¤×” של שגרה ×חת ×”×•× ×‘×”×›×¨×— תחילתה של שגרה חדשה, הרי ×©×’× ×›×›×” ×ין לכל ×–×” משמעות. ×ª×§×•× ×‘×—×•×©×š, תתעורר ב×ור, ×ª×™×¨×“× ×‘×©×§×™×¢×”, תחיה בזריחה – ×בל בעיקר תסתכל על השעון ותזכור מתי כל פרט ×›×–×” ×מור להתממש – ותממש. מדי ×¤×¢× ×ª×—×ª×•×š ×ת הרגע ×•×ª×ª×‘×•× ×Ÿ על עשרות הגלויות שעל הקיר, ×ª× ×¡×” להיזכר ×יזו מהן חשבת ×¤×¢× ×©×תה ×והב יותר מכל, ו××– תגלה ש××™× ×š זוכר, ×›×™ ×חת לתקופה גלויה ×חרת מרגשת ×ותך יותר מן ×”×חרות. כשתבין ×ת ×–×”, תעצור ×ת כל יתר הפעולות, תבהה לרגע בשטיח ופת××•× ×ª×¨××” מ×ות ×× ×©×™× ×™×•×©×‘×™× ×¢×œ×™×•, על השטיח שלך, ×ž×©×•×—×—×™× ×‘×™× ×™×”×, ×—×œ×§× ×¦×•×—×§×™×, ×—×œ×§× ×¢×’×•×ž×™×, ×—×œ×§× ×ž×ª×ž×•×’×’×™×, ××—×“×™× ×ž×ª×¤×•×’×’×™× ×•×›×ž×” ×ž×”× ×ž×–×™×œ×™× ×“×ž×¢×” – ×œ× ×‘×¨×•×¨ ×©×ž× ×¢×œ ×©×•× ×ושר גדול ×ו געגוע. מדי ×¤×¢× ×”× ×™×¢×œ×ž×• ×›×•×œ× ×‘×©× ×™×™×” של מצמוץ, ×ך ישובו ויופיעו בכל ×¤×¢× ×©×ª×‘×§×© שיופיעו, ותמיד תמיד ×”× ×™×©×‘×• ×‘× ×§×•×“×•×ª קבועות, יידחסו בין הפטיפון ×œ×›×™×¡× ×”×™×¨×•×§ והבוזוקי. שגרה שכזו.
×× ×™ ב×מת ×œ× ×™×•×“×¢ מתי ו×יך הפכתי למעריץ ×›×–×” של The National, ×בל עובדה ×חת ברורה לי ×•×”×™× ×©×ין עוד מוזיק××™× ×©×ž×¡×•×’×œ×™× ×œ×”×‘×™×¢ ×ת מחשבותיי שלי ×‘×ž×™×œ×•×ª×™×”× ×©×œ×”× ×‘×¦×•×¨×” ×§×•× ×¡×™×¡×˜× ×˜×™×ª כזו. כמעט כל שורה ×©×œ×”× ×”×™× ×¡×›×™×Ÿ ×§×¦×‘×™× ×©× × ×¢×¦×ª לי בכף היד, מחוררת, ממוללת ×ת כלי ×”×“× ×•×ž×‘×•×“×“×ª ×ותי. המוזיקה ×©×œ×”× ×”×™× ×”×§×“×•×©×” היצירתית בהתגלמותה, ×× ×›×š, ל×ור יכולתה לחצות ×™×ž×™× ×’×“×•×œ×™×, ××•×§×™×™× ×•×¡×™× ×©×œ דעת ורגש, ולהגדיר לך ×ת רגשותיך. ×× ×™ מפחד מהלהקה הזו. כשה××œ×‘×•× ×”×—×“×© שלה×, Trouble will Find Me, דלף ×œ×¤× ×™ ×›×©×‘×•×¢×™×™× – חששתי בכלל להתחיל ×ותו. ידעתי מה יסתתר בו ומה ×”×•× ×™×¡×¤×¨ לי על עצמי, ×•×œ× ×˜×¢×™×ª×™. יש שי×מרו שזכיתי לחסד גדול, ×›×™ בכל ×–×ת – כמה ×¤×¢×ž×™× ×—×™×‘×•×¨ שכזה בין ×‘× ×™ ××“× ×¨×—×•×§×™× ×›×œ כך מצליח – ×בל ×× ×™ מעדיף לר×ות בכל ×–×” חולי שגרתי שחבל שבכלל × ×—×©×¤×ª×™ ×ליו.
The National :: I Should Live in Salt