×”×›×™ פשוט לשבת בצד ולחכות שכל הרעש ישוב לקדמותו, שכל שירי ×”×ביב יגיחו לצמיתות, ועשרות ×”× ×¢×¨×™× ×•×”× ×¢×¨×•×ª ×©×¨×¦×™× ×‘×ž×¡×“×¨×•× ×•×ª ×©×‘×”× ×’× ×תה צועד יוכלו לרקוד כפי ×©×”× ×והבי×. ב×מת שזה הדבר הפשוט ביותר שיכול לקרות לרגע ×”×–×”, ×בל ככל ×”× ×¨××” ×–×” ×œ× ×™×¢×©×” לי דבר במקרה הטוב, ×ו שיפיל ×ותי מתחת לשטיח כלשהו במקרה הרע. ×¢× ×–×ת, ×‘×™× ×ª×™×™× ×›×œ ×–×” ×œ× ×§×•×¨×” ולכן × ×“×¨×©×ª ×קטיביות מו×צת, כזו ×©×œ× ×”×™×™×ª×™ מ×חל לעצמי ×©×œ×©×•× ×•×¢×œ ×חת כמה וכמה ×œ× ×”×™×•×. עדיף לי לחבר לעצמי ×›× ×¤×™ משי ×œ× ×™×¢×™×œ×•×ª, להתיישב על ×דן חלון של בית ישן ש××™× ×• שייך ל×יש ולקוות לטוב.
לפחות בין לבין יש לי ×ת החסד המיוחד ×”×–×” של Sin Fang, פרויקט הסולו של ×¡×™× ×“×¨×™ מ×ר סיגפוסון, ×©×”×•× ×¡×•×œ×Ÿ Seabear ×”××™×¡×œ× ×“×™×™×. ×›×חד ×”×–×ž×¨×™× ×”×ž×¨×›×›×™× ×‘×™×•×ª×¨ שידעתי, ×”×•× ×ž×˜×™×‘ להתהלך על × ×•×¦×•×ª זכוכית ×§×˜× ×•×ª ×‘×¢×“×™× ×•×ª ×”×¨×ž×•× ×™×ª שמ×פשרת לו לשרוד הכל. ×”××œ×‘×•× ×”×—×“×© שלו, Flowers, ×—×™ כל כך, ×¦×‘×¢×•× ×™ כל כך, × ×¢×™× ×›×œ כך, יפה כל כך. × ×“×ž×” ×›×™ ×”×•× ×¢×•×©×” ×ת כל ×©×”×•× ×¢×•×©×” ×œ×œ× ×ž×מץ, ×œ×œ× ×›×œ חשד שדבר מה עומד להתפרק לו מול ×”×¢×™× ×™×™×, מול הידיי×. ×× ×™ ×ž×§× × ×‘×• מעט, ×ך ×œ× ×™×•×ª×¨ מדי – ×›×™ ×§× ××” ×”×™× ×¡×ª× ×¨×’×© ש××™× ×• מסייע בדבר. ×בל ×× ×™ ×ž×§× × ×‘×• מעט. על היכולת לפזר ×¤×¨×—×™× ×‘×›×œ גוון ×פשרי, ×‘× ×יביות × ×›×•× ×”, ×œ× ×ž×ולצת ×•×œ× ×”×¤×›×¤×›×”. כמו ילד.
