אוקטובר הוא חודש נהדר. אוקטובר הוא הזמן הטוב ביותר לחלום על רגעים חדשים, שניה לפני שהם מתחילים. בחודש הזה תמיד יש לפחות לילה אחד קריר באמת, ולעתים הוא כולל גם ימים ארוכים של חופש, סרטים, מחלות קצרות שעוברות עם תה ומעט תרופות, אתרוגים וגשמים מקומיים. באוקטובר נולד הבלוג הזה, וגם נולד שעון החורף – שחרף מחאותיהם של מרבית בני העולם – הוא השעון הנכון והמשמח יותר. הזמן הזה בשנה הוא גם זה שבו אני מתחיל לדון עם עצמי בסיכומי השנה שלי, משמע אני חושב בעצבות גדולה על זמן שאבד ועל רגעים שהייתי חוזר אליהם ברינה מסוימת.

בחודש אוקטובר הנוכחי אסע לפריז ואפגוש חברים רבים, שאיתם אצפה בשלל הופעות וביחד נשתה יין. בחודש הזה אצטרך גם להתמודד עם האלבום היפה ביותר ששמעתי בזמן האחרון. זהו אינו האלבום הטוב ביותר אולי, כי טוב – הוא תואר מורכב מדי – אבל כן, בעיני, אלבום הבכורה של Still Corners הוא היפה ביותר שהוענק לי בעת הזו.

בזכות כמה סינגלים מוקדמים, ההרכב הבריטי המעומעם הזה חרש השנה פלייליסטים של חובבי DreamPop, צ'ילווייב ואסתטיקה של אספני בולים ואצבעונים, ואין זה פלא. יש לו סולנית, טסה מאראיי, ששרה בנשיפות מעוכות, באיטיות ובמאמץ גדול להישאר בגובה נמוך מעל גגותיה של עיר אפורה – וזה עובד לה. בזכות ארבעת הידידים שסביבה, היא הופכת לשלכת המחברת בין Beach House ל-Broadcast, ואם זוהי אינה שלכת חלומית, אינני יודע היכן תימצא זו. האלבום הזה, Creatures of an Hour, עוד ינוגן פה שבועות רבים, גם אם זה יביא לשבירת מצב רוחי.

Still Corners :: Circulars
Still Corners :: Into the Trees
Still Corners :: I Wrote in Blood
Still Corners :: Cuckoo
האלבום המלא והכל-כך מעולה