אחת הלהקות החשובות עליהן לא כתבתי בתקופת גלותי המוסיקלית בארץ סדר העדיפויות הלקוי, היא ×”-Antlers. האנטלרס, הקרוים על שמם של תופעת טבע יפה כשלעצמה – קרני האייל, מבוססים במרכז העולם המוסיקלי שבברוקלין. אלבומם משנת 2009 – Hospice, הוא אחת היצירות המוסיקליות ×”×›×™ חשוכות, מדכאות ויפות שיצא לי לשמוע. בחיים. מדובר באלבום קונספט שאני לא ארחיב עליו הרבה משתי סיבות – א. יש דברים שפשוט אי אפשר לכתוב עליהם וצריך לשמוע אותם ו-ב. ×–×” פשוט עצוב מדי. נותר רק להתפלא איך מוסיקה כל כך עצובה יכולה לגרום לאנשים להרגיש טוב. ×–×” אחד השירים ממנו, שבקלות נכנס לרשימה המכובדת והחשובה של השירים ×”×›×™ עצובים בעולם:

The Antlers – Sylvia

בשבוע שעבר יצא האלבום החדש של האנטלרס, הנקרא Burst Apart. אני לא חש בו את אותו הדכאון של האלבום הקודם. משהו פה קצת יותר מתוחכם. אין להבין מכך שמדובר באלבום להיטי הקיץ המושלם, אלא רק שבאופן יחסי הוא קצת יותר אופטימי. ממש טיפונת, אבל עדיין, זה מספיק בשבילי. אני מאוד אוהב את האלבום הזה ואני חושב שאולי גם אתם תאהבו אותו.

The Antlers – Parntheses
The Antlers – Every Night My Teeth Are Falling Out