אמש הייתי בהופעה של Beach House. ×”×™×” פנטסטי, הזלתי דמעות של התרגשות כאשר הם החלו לנגן את Gila בפתיחה, ופשוט לא הצלחתי לעצור את עצמי בשורה הראשונה בה דרתי לשעה וקצת. לשמוע את הקול ×”×–×” שלה, לראות אותם זזים בחושניות הזו שלהם – ×–×” כנראה העיקר בחיים. אבל כאן עליי לעצור, ×›×™ אם כבר לדבר על דבר מה שחוויתי אמש, אז עליי להיות הגון והוגן ולספר קצת יותר על מה שקרה לי בפלא המוזיקלי המטורף והבלתי מתקבל על הדעת שיש מי שכינו אותו "ההופעה של Pete and the Pirates".

אתחיל בשיח קליל וגלוי בהקשר ×–×”. פיט והפיראטים היא כנראה אחת הלהקות הבריטיות ×”×›×™ אנדרייטד שקיימות. לא תראו אותם במדור הרכילות של NME, הם לא נתפשים כמהפכניים גדולים מדיי, לא כל שכן ככוכבים הגדולים של הממלכה – אבל הם אחד הדברים היפים והקונסיסטנטיים ביותר שיש לממלכה הנרקיסיסטית הזו להציע. בלי יומרות כמעט הם מוכרים פופ נאיבי, פשוט ודי הגיוני. לאן כל ×–×” ייקח אותם בסוף? ובכן, בוא נאמר שאמש קיבלתי תשובה לכך. והתשובה הזו עדיין נתפשת כהזויה למדי בעיניי, גם אחרי שחוויתי אותה באינטנסיביות של שלכת אירופית של אמצע נובמבר.

ההופעה הזו אמש, שעלתה חמישה יורו בלבד, החלה כבר בחוץ. מאות אנשים עמדו בתור ברחוב, וניתן היה לראותם כבר ביציאה מתחנת הרכבת של סט. פאולי. איכשהו הצלחנו להשתחל פנימה, היות ואחרינו עמדו עוד לפחות כשלוש מאות איש. כל הערב הוגדר כ"קרקס הרוקנ'רול עם פיט והפיראטים", ואמור היה להתחיל בסביבות חצות, כשכל נוכח בקהל קיבל שי צנוע: כובע ליצן מחודד. שתיתי כמה משקאות לא מעניינים בעליל בפנים, רקדנו לצלילי The Who ו-The Rakes, ואט-אט התחלתי להבין שמשהו מאוד מוזר עומד לקרות במקום.

אינני יודע מי מכם, לבד מחברתי הטובה רעותה, היה במועדון ה-Molotow בחייו, ולכן אסביר קצת: מדובר בחלל בעל תקרה נמוכה עם במה נמוכה (בסביבות 30 ס"מ) ודי קטנה. המקום הזה יכול לגרור לתוכו בסביבות 400 איש, וגם אז יהיה ממש ממש צפוף, אלא שאמש לא היו חוקים כנראה. את הבמה קיצצו בחצי, ולמקום נכנסו, להערכתי, כ-800 איש. כולם כמעט צעירים בסקיני ג'ינס עם נעלי זמש כאלו ואחרות, וכולם באו לשמוע את אותה הלהקה. את פיט והפיראטים הקטנים והנעימים.

חבורה כחולה ברגל שמאל, חבורה שמחה

אינני זוכר כיצד ×–×” קרה, אבל אולי כיוון שישבתי על הבמה לפני ההופעה, מצאתי את עצמי בשורה הראשונה כשזו החלה. או אז החל הדבר המטורף ביותר שחוויתי בגולה עד ×›×”. כל 800 האנשים שנדחקו למקום במחיר של מנת שווארמה רצו לקפוץ ולרקוד, והם גם ידעו את המילים של כל השירים כמובן, וכך החל פוגו – לא פחות – בהופעה של להקה בריטית נעימה וקטנה. אחת לחצי דקה עפתי על הבמה, ביחד עם גל אנושי שסחף את כולנו אל הסולן. פעם הוא ליטף אותי, פעם חייכנו ×–×” לזה. בסופו של דבר, עמדתי במרחק של 30 ס"מ משפתיו – לא צחוק. לעתים כל ×–×” הרגיש כמו פסטיבל ערד, אבל ברוב הזמן ×–×” פשוט ×”×™×” אדיר. לא פחות.

הבסיסט ביקש ממני להחזיק את הסט ליסט בשלב מסוים, שבו כבר עמדתי עם חצי גוף על הבמה, כמחסום האחרון של הקהל לפני הטיפוס עליה, ואז הבנתי שבעוד כמה רגעים עומד להתנגן אחד הלהיטים הגדולים של הפיראטים. ידעתי שאני חייב להיות חזק! לא להישבר! ואז ×–×” החל. מסה של 800 איש דחפה אותי ואת שאר שכניי לשורה הראשונה אל הבמה – ופשוט ישבתי עליה – מחויך, רוקד, כמו ילד. אחרי השיר ×”×–×”, Mr. Understanding, הבסיסט חיבק אותי. לא ברור מדוע, אך ×–×” מה שקרה.

פיט והפיראטים ירדו מן הבמה, חזרו להדרן – וניגנו את השיר היפה ביותר שלהם – Come on Feet. הסולן, בואו נקרא לו פיט כעת (אף שאין ×–×” שמו כמובן), החליט שהוא לוקח סיכון. את חצי הדקה האחרונה הוא עשה בתוך הקהל המשולהב גם ×›×›×”, מנגן מן הקצה השני של החדר, נעלם לגמרי עם הפנדר שלו – ×—×™ את הרגע. כל ×–×” סחף אותי למחשבות שכבר שנים לא חלפו במוחי. נשבע שקינאתי בו ובחבריו בצורה הזויה. המחשבה הזו שאתה מסוגל לשמח כך כל כך הרבה צעירים שבאו לראות אותך, ואתה בסך הכל הסולן של Pete and the Pirates, היא פשוט סוריאליסטית ביסודה. אבל ×”× ×”, עובדה, הוא מסוגל. ולא סתם מסוגל, ×›×™ אם יצאתי עם חבורה ברגל וחצי צלע שבורה מכל הסיפור ×”×–×”, בגיל 27, ואני עדיין נסער, נרגש ומאושר כל כך – הרי שהוא באמת מסוגל.

מוזיקה היא הכל. אבל מסתבר שהיא הכל רק כאשר אתה יכול להשלים את התמונה ולהיות בהופעות של הלהקות שאתה באמת אוהב. כמו שאינך יכול לקיים מערכת יחסים מרחוק מבלי להיפגש – כך, וזה עצוב מעט לומר זאת, אינך יכול באמת "לחיות מוזיקה" מבלי לחוות אותה לייב לעתים. ועוד לשלם עליה חמישה יורו. השם ירחם.

על כל פנים, בעתיד הקרוב עומד לצאת לפיט ולפיראטים אלבום חדש. לא מזמן הם שחררו כמה דמואים ממנו. את חלקם הם ניגנו אמש. אני מקדיש להם, לכם ולכל מי שחולם כעת לעבור לעיר אמיתית – בה לא מדברים על היפסטרים מול סחים כל היום, אלא קופצים מהופעה להופעה – את כל העולם הבא:

 Pete and the Pirates :: Selina
 Pete and the Pirates :: Blood from a Stone

ועוד שיר ישן ואהוב:
 Pete and the Pirates :: Jennifer

צירוף מקרים נעים: חיפשתי כעת את הפעם הראשונה בה כתבתי על פיט והפיראטים באייפוד רעב, ותראו מה מצאתי. זה די מרגש אותי.

וכך כל ×–×” נראה ×”×™×” אמש, מקרוב, בשיר שקט ורגוע – לפני שנמחצתי: