בעוד מספר דקות יגיע מרסס הג'וקים, קוטל התיקנים, לביתי הצנום הטמון במעמקי האדמה. מכיוון שמדובר בחוויה מסעירה במיוחד בעבור אדם כמוני, התעוררתי כבר לפנות בוקר מחלום מרטיט שעסק כל כולו בריסוס המתוכנן. אולם בחלום, מגרש השדים, לכאורה המרסס, היה לא אחר ממורדוך, חברו של צ'יקו בן-דוד, האבא הגנוב.
בזמן שגיבור הקולנוע האל-מותי פשפש בין ארונותיי, אני אחזתי בעצמי וכמעט וזעקתי "בן!!!", רק כדי לבדוק האם גם הוא זוכר את הסצנה ההיא, שבה צ'יקו קורא לבנו מהמסוק החג מעל היאכטה, בעוד הטייס היווני זורק מבטים קרירים מאחורי הרייבאנז שלו. אולם, לא הספקתי.

נקסוס
האי היווני נקסוס. שם בן קיבל את הפליק ללחי, ולרגע נדמה היה שקוגלר צדק

בינתיים אני רוקד בין השירותים לחדרי הקט לצלילי שיר שאותו אני מקדיש לדנושה, האחת והיחידה, האמא הגנובה של כולנו, שתטוס מחר לפסטיבל גדול מאוד באמצעות מסוק. זהו שיר שגם היא היתה מחבבת. אה, ולצערי גם הפעם מדובר בשבדים, אוהד. אך גם בצרפתים.

נערת הלהקה נוהגת בפולקסוואגן

Envelopes – Sister in Love