הערב, כשרצתי אל האוטובוס שלי ואף מצאתי עליו מקום ישיבה, חשבתי על כך שאין טיימינג נכון יותר מזה לשיר שבדי חדש. נכון, ברור שירושלים אינה שבדיה ואפילו לא דנמרק, אבל השמש הקלה והרוח הקרירה של שעת אחר הצהריים המזדחלת חגגו עליי. משום מה, תחושת האביב בספרייה חייבה אותי לצלוח את התעלה בדרך לצפון. למזלי כי רב, ידעתי כי בבית אמור לחכות לי פתרון לבעיה. זכרתי שאתמול עשיתי מעשה חגיגי והורדתי סינגל חדש של Pallers. ומה אומר? סינגל כלבבי, כך הסתבר מאוחר יותר.

בסופו של דבר, מדובר בבאנקר. כמעט כל דבר שיוצא מהלייבל Labrador הוא להיט, לפחות בעיני. The Legends, The Marry Onettes, The Radio Dept., Sambassadeur, Club 8, כולם כאחד מהווים דוגמאות מושלמות לתשובה לשאלה שכל ילד בישראל זורק להוריו בשבתות: "כיצד בעצם נשמע הסקנדי-אינדי?". מספיק רבע צליל כדי לזהות את החמימות, את הקרקע הדשנה ממנה תתפרץ בסוף המלודיה הכי קליטה ושלאגרית בעולם. מספיקות שתי שניות כדי לדעת שבשבדיה עסקינן. Pallers המדוברים אינם שונים. הם צמד של פוני וזקנקן, אשר פותח עם צלילי ניו-אורדר פשוטים, ממשיך בקולות נעריים, ומתקדם באיטיות אופיינית אל עבר השקיעה. אמרתי זאת אלף חמש מאות פעם בחיי לשכניי, ואומר זאת שוב: אם פופ, אז רק שבדי.

Pallers :: The Kiss