היום הוא היום האחרון של הסתיו. המפות היוקרתיות מראות כי חוויה שמימית עושה דרכה אל חיי, ואני דרוך – מביט מן המרפסת, ומחכה. הכי קל לשקוע במחשבות רומנטיות בשעות כאלה של סוף שבת, אבל אין כל צורך, תודה בכל מקרה. עדיף לשמור על פאסון, להוציא סוודר ולחייך. בכל זאת, יש כבר אלבום סערה נהדר שמחכה רק לה ביחד איתי. החל משעות הבוקר האלו אני מוטל כולי שדוד וחסר אונים מול ההתפרצות המכאיבה של The Besnard Lakes. כה איטית היא ההגעה אל השיא, עד שמתחשק לי לזרום כמים במרזב בחזרה אל תחילת שנות התשעים. מה שהחל כאן – עוד עלול להסתיים עם Slowdive לאחר חצות.
The Besnard Lakes Are The Roaring Night הוא כבר האלבום השלישי של הקנדים הללו, הצועדים באפלה בראשותם של אולגה גוריס ובעלה ג'ייס לאזק. בצער רב אני יודע, כי לא נותר לנו זמן רב לבלות בצוותא. כל כך הייתי רוצה חופש מחר, ולו רק כדי לא לצאת מן המיטה, למסור את גופי לזיגרפיד לנץ, ולהיתמך על ידי האוקיינוס שלהם או להיעזר ברכבת האחרונה לשיקגו. כה ענוג ומנסר את הנשמה. בדיוק הצליל לו הייתי זקוק כדי להיזכר מאין באתי: ממלכת הנעליים והבהייה.
The Besnard Lakes :: Like The Ocean, Like The Innocent Pt. 1: The Innocent
The Besnard Lakes :: Chicago Train
The Besnard Lakes :: Albatross
האלבום המלא
נכתב תחת הנושא מוסיקה, משהו טוב ללילה, שירים של קנדים :: 5 תגובות
קצב הפוסטים בשבוע האחרון מסחרר! איזה כיף!
איזו שנה מעולה!
כן, שמתי עליהן אין בימים האחרונים. הגדירו אותם במקום אחר כדבר הכי קרוב ל4ad של פעם.
תודה!
היא ציינה בעברית עילגת :)
איזה קצב של פוסטים תודה רבה, אני עדיין תקוע ב Delphic
ממש אהבתי!
