נאה. פאלאט

דמיטריוס, שותפי לדירה החמימה פה בשכונת מחנה ישראל פינת טלביה, הוא האבובן הראשי של התזמורת הסימפונית הירושלמית. נוסף למלודיות הנהדרות בהן הוא צובע את ביתנו, אחת לכמה שעות הוא בונה פיות מקני סוף בחדרו, ממנו בוקעים במפתיע קולות צווחניים ומשונים, מעט ברווזיים או שמא אווזיים צעירים. מרוב חיבה לצלילי טבע אלו של חיבור קנה הסוף לאבוב, התחלתי באחרונה לחקותם. מחווה סולידרית כלשהי, יש שיאמרו. דמיטריוס מנגד, החל זונח בתמורה את שוברט וידידיו חמורי הסבר ורכי הנשמה לטובת איזה קנדי אשר הכרתי לו אני – Owen Pallett שמו.

הרומן איתו החל כך סתם באחד מערבי השבוע שעבר, כאשר פאלאט, המוכר יותר בשם הבמה הקודם שלו – Final Fantasy, הפליא בכינורו מתוך חדרי, והאבובן שלי – מי שמבין כמה דברים גם בכינורות – קרא "וואו! מה ×–×” ×”×™×”?". התמוגגתי. "גם לי יש בשורה מוזיקלית", חשבתי לעצמי. וכן, עודני מצוי תחת הרושם ×›×™ להלן אחד האלבומים הטובים של הימים האחרונים, שלא לדבר על השבועות. בניגוד לתקליט הבכורה שלו, אותו אהבתי עד מאוד (×”× ×” הוכחה), ניכר ×›×™ הכל נינוח יותר בעולמו של פאלאט החדש, נטול הפנטזיה. ב-Heartland כינורו פתלתל כבעבר, אך ראשו מדבר אחרת. אני מרוצה עד מאוד, ומתקשה להתנתק – לא בליל ולא עם שחר. אם דמיטריוס כבר משמיע זאת לחברים, אז ×”×’×™×¢×” גם שעתי לעשות זאת.

Owen Pallett :: Lewis Takes Action
Owen Pallett :: Midnight Directives
Owen Pallett :: Lewis Takes Off His Shirt
האלבום המלא
עוד אופציה לאלבום המלא