נהנתי מאוד לקרוא את מאמרו המשולהב, חדור הלהט והזעם של ניסו אודות הארקטיק מאנקיז.
ניסו טוען, כי כל הסאגה סביב הלהקה הזו והצלחתה המוטרפת לחלוטין ראויה לסיקור של לפחות 2,000 מילה בעיתונות הישראלית. יש להודות כי באמת, אין מדובר במוזיקה לבדה הפעם, אלא בתופעה תרבותית בעלת היקף רחב מן הרגיל. בכל זאת, מדובר בבריטים הראשונים מאז אואזיס שעושים משהו מעט חורק, ובכל זאת הופכים למושמעים בכל דירה בבירמינגהאם. וזאת, בין אם מדובר בביתו של מעריץ רולינג סטונז בן 61 ובין אם עסקינן בכוסינה מהמידלנס, שטרם מלאו לה 15 שנים. לכאורה, תופעה תרבותית. אפילו כזו שעשוי להיעשות למשמעותית ומעצבת בטווח הארוך. לא פחות.
הבעיה היא שאת הקהל הישראלי זה לא מעניין. פה בפרובינציה התל-אביבית, יש דאוס, יש ג'ון קייל, ואפילו יש פורטיסחרוף. כן, אלה שבזכותם "הרוק חוזר". אף עורך לא ירצה להעניק לכתב צעיר את האפשרות לשפוך 2,500 מילה על תופעה אנגלית. הרי האנגלים כבר מזמן אינם מעניינים איש. לפחות לא עד שקולדפליי יוציאו את הרביעי שלהם. במקרה הטוב, בשבוע הבא תופיע בשער האחורי של גלריה כתבה מתורגמת מהניו-יורק טיימס, שעוסקת כולה במהפך שחווה החברה הבריטית. אותו מהפך ושינוי חברתי שהביא לנסיקתם של חברי הארקטיק מאנקיז. ואז אני אוכל לשבת בשירותיי הצנועים ולהנהן באליטיזם מופגן, בעוד אני מוריד את המים.
בסופו של דבר, "אנחנו" מתעניינים בעיקר בתופעות המקומיות. הנה, יהודה לוי טוחן את פנינט פה ליד במתחם שינקין. לא שמעתם? המהפכה החלה!
——
ובשביל הכיף, "סטנד קליר אוף דה קלוזינג דורז, פליז!" – היכונו לביאת הרכבת…
ארררר… רענן שקד בעמוד הראשון של 7 לילות זה נחשב?
דווקא בעניין זה אין מה להיטפל לגלריה, אותה כתבת שער אחורי מתורגמת על הדמו ההיסטרי שהיקנה להם את ההחתמה בדומינו נתפרסמה שם אך ימים ספורים אחרי הפוסט הראשון של אחי בחוקנרול (זה עם הקליפ למתערב שאת נראית טוב על רחבת הריקודים).
ואם כבר נדרשתי לשני הסנט שלי בעניין, אני מוצאת שגישתה של חמדושקה (בתגובות, שם) מסתנכרנת עם שלי יופי. לנו בני הכמעט-שלושים כבר פחות בוער בתחת להיות מגניבים בכל מחיר. האדישות היא הפררוגטיבה של הגיל, ובניגוד לצעירים מדוכאים ומשועממים בשפילד או לידס, אין לי ממש צורך בלהקה אחת שתהיה הקול השיכור שלי מול המימסד. יחד עם זאת אני מודה שההשוואה לריגוש המזוכך של טינאייג' קיקס (אחי בNRG) היא מהמוצדקות.
מסתבר שהיבשת המערבית מפגרת ביותר מכמה שעות. מעודי לא שמעתי על אלה.
אני עדיין טוען שעד שאשמע מהם שיר *באמת* טוב, לא כזה שמחזיק חודשיים במצעד ונשכח לנצח, הם בעיניי hot fuss ותו לא.
את הסאבווייז לא שמעתי כמו שצריך עדיין, אבל אני מודה שהם קנו את עולמם עם הקאבר ל-TV on the radio.
אני מסכים עם הכתבה של ניסו..נכון,אז היתה כתבה קטנה ב-"7 לילות",יש פה ושם כתבות באינטרנט-אבל בהחלט מגיע להן יותר מזה,גם אם אוהבים או לא אוהבים את המוזיקה..בכל זאת,מה לעשות-הם הפכו לתופעה ששווה לדון בה.
אבל באמת,פה אצלנו-כנראה שזה לא מעניין לכתוב על זה/להשמיע את זה.הרדיו מתעלם טוטאלית,וכנראה שיותר חשוב לפמפם שיר חדש של ג'יימס בלאנט,מאשר לנסות ולאאתגר עם הייפ המוצדק/לא מצדק/חרא טהור/גאונות לשמה..ווטאבר,אבל לפחות להתייחס..
נו, תומר, אל תהיה מצחיק. זה באמת לא מתאים לקו המוסיקלי של גלגלצ, הם לא צריכים להשמיע דברים בכח כי באנגליה יש עליהם הייפ.
חוץ מזה, נראה לי שאני לא מעודכנת. מה הופך את ההייפ של הארקטיק מאנקיז ליותר רציני מכל הייפ של להקת NME אחרת? רק המכירות?
תופעה תרבותית משמעותית היא דווקא הכיוון העקום לגמרי שהעניין תופס בגרסתו המקומית. הייפ על העדר הייפ. אם לא הייתי אדם(!) הגיוני, הייתי בטוח שהולכת לפרוץ מלחמה.
מה האינטרס שלכם שישמיעו אותם בגלגלצ? ומה אביעד יכתוב כשגק"ע יסקר את האלבום ב-2500 מילה?
רעות,לא התכוונתי דווקא לגלגל"צ,אפילו 88 FM זה יפה..אבל נאדה.
חוצמזה,שאני לא מסכים איתך שזה לא מתאים לקו המוזיקלי של גלגל"צ-מה,גרין דיי יותר מתאימים לקו המוזיקלי שלהם מהארקטיק מונקיז?שטויות.
ההערה על ג'יימס בלאנט גרמה לי להסיק שעל גלגלצ אתה מדבר…
וגרין דיי זה, ארר, קצת יותר מיינסטרים. גם מבחינת המהות וגם מבחינת הסאונד.
מבחינת המוזיקה,אני לא מוצא אותה יותר מיינסטרימית מהארקטיק מונקיז..מצטער.גם מבחינת המהות לא:עד האלבום האחרון גרין עדיין היו להקת פאנק למכורים בלבד עם להיט וחצי,רק האלבום האחרון הפך אותם לכ"כ פופולריים..
וכל ההגדרות האלו זה שטויות-הארקטיק מונקיז נמצאים עכשיו בכמעט כל בית שני באנגליה (רק מטאפורה,לא בדקתי אישית:) ),וגם דודות בנות 50 שומעות אותן-אז גם הם זלגו למיינסטרים לא?אפשר להתווכח על זה שעות,אבל זה מיותר..
לדעתי יש למונקיז מקום ברדיו הישראלי..אם HARD-FI הושמעו,למה המונקיז לא?ולזאת ששאלה למה אני רוצה שישמיעו אותם בגלגל"צ – אז קודם כל,כי זה מה ששומעים אצלי בעבודה,ואני מעדיף כמה שיותר דברים שיהפכו את הסבל בהאזנה לתחנה הזו לפחות נורא,ודבר שני:כי אני חושב שמגיע למונקיז..מעבר לכל ההייפ וההתלהבות,כשניגשתי לאלבום שלהם ושמעתי אותו כמה פעמים-התאהבתי,יש להם את זה.
תומר, קצת מוזר מה שאמרת על גרין דיי. הם להקה סופר-מצליחה כבר מאז שיצא Basket Case ב-94'.
במונחים עולמיים-אולי.אבל מה שהתכוונתי בהודעתי למעלה זה בספקטרום הישראלי-ועד האלבום האחרון שלהם,הם לא היו פה,בישראל, להקת מיינסטרים,אלא להקה עם להיט וחצי.
אי שם בשנת תשעים ושש כל הכיתה שלי העריצה את גרינדיי, והיינו בני שתיים עשרה. אז איכשהו נראה לי שהם בכל זאת קצת יותר מוטעמים לקהל הישראלי.
טוב, אז שכחתי איך כותבים עברית בסדר? :(
דווקא יצא מתאים, דפנה.
בכל מקרה, מעבר ללהיטים מדוקי שגם באילת הרחוקה כל ילדי בית הספר היסודי אהבו, אני זוכרת שגם היה להם את השיר השקט הזה עם הגיטרה כמה שנים אחרי זה שאפילו נכנס לכל החוברות אקורדים לגיטרה, בין כל שירי המשינה, וכולם נורא אהבו לנגן.
שתיכן מפספות את הנקודה: אני מדבר על ה*מיינסטרים*.
עד לאלבום האחרון שלהם,פה,בארצנו הקטנטונת,כלל הציבור הרחב (לא חובבי האלטרנטיבה) הכיר את
"Basket Case",את השיר שרעות ציינה,שבזכות סיינפלד הפך ללהיט כזה גדול
("Time Of Your Life") ואולי גם את "When I Come Around"..קחו לדוגמא את מדד *המיינסטרים* הישראלי,שרעות מכירה אותו כ"כ טוב:גלגל"צ.
עד לאלבום האחרון של גרין דיי,השירים שלהם שהושמעו שם היו רק "Basket Case","Time Of Your Life"',ואם נפלתם על עורך "נועז" במיוחד,הוא היה שם את "When I Come Around" ביום טוב.
אבל מה דעתכם על הסאבוויז?
:)
האייפוד עוד לא הגיע אליו בשאפל P:
טובים הסאבוייז.
נחמד מאוד.
אני צופה זלילה מאסיבית.
אביעד, השיר של המעברים התת קרקעיים ששמת להורדה בינתיים נשמע לי הכי טוב ממה ששמעתי אצלם. ממש פאנק רטרו כזה, לא? היתרון המשמעותי אצל הקופי קרטיב זה המבטא השווה של הסולן, למרות שהייתי מוותרת על השפעות הסקא. באופן כללי כל הלהקות האלה נשמעות לי חביבות אבל קצת לוקות בחסר. העניין העיקרי בהן זה באמת השינוי בצליל החביב על הבריטים, לא כל כך ביכולת כתיבת השירים.
אה, מה שכן רוקנרול קווין זה בינתיים השיר היחיד שיצא לי לשמוע איפשהו ביבשת המערבית מתוך כל התופעה הזאת. אנחנו מתעדכנים, אבל ממש לאט.
הסאבוויז טובים..:)
אלבום הבכורה שלהם לא יצירת מופת,אבל יש בו לא מעט פנינים כמו שיר מס' 1 (שלינקקת אליו),"Oh Yeah" ו-"With You".
אה,ונחשו איזה שיר יש עכשיו בגלגל"צ?
"When The Sun Goes Down" של הארקטיק מאנקיז..
עוד לא אבדה תקוותנו,הא?
באמת שלא ציפיתי שיהיו כל כך הרבה תגובות. מה היה קורה אם הייתי מעלה לכאן את הסינגל הבא של גרין דיי?
היו לך הרבה תגובות כגון:
"גריו דיי שולתיםםם!!!111אחד1"
"בילי,תעשה לי שדרה של חלומות שבורים"
וכו' :-)