2000
Godspeed You Black Emperor! – Lift Your Skinny Fists Like Antennas to Heaven
לכל אלבום שיושב לנו על המחשב, יש היסטוריה פרטית (ופיראטית, בדרך כלל) שהובילה אותו לחיינו. זה התחיל בשלב בו לקחנו דיסקים מחברים והורדנו אותם למחשב באמצעות מדיה פלייר 2 (כמו זה שבאתי לדבר עליו היום). זה המשיך בפיראטיות הנאיבית והגלוייה של נאפסטר, משם לקהילה המקסימה והמאותגרת טכנולוגית באודיוגלאקסי, עבר למחוזות אנונימיים ודוחים כמו קאזה ואימיול, אז סולסיק, התפוצץ לנו בפרצוף עם אוינק הי"ד שהצליח ליצור אינטילגנצית אינדי מלאכותית, ועומד כרגע על רפידשר התכליתי וחסר הנשמה.

בין שרידי אותה תקופה של תחילת המילניום, יש אלבום שישרוד את החורבן. למעשה, הוא גם יכול לשמש לפסקול של האפוקליפסה, אם רק ירצה. אחת מהרצועות, נפתחת באדם זקן שמדבר על קוני איילנד, שהיה בתחילת המאה ה-20 לאזור בילוי מרכזי לתושבי ניו יורק, אך אחרי מלחמת העולם השנייה הלך וקמל, עד שננטש. לאחר הסיפור, מגיעה המוזיקה, שגם היא תחילה מלאת קצב וחיות, ואז הולכת ומתפרקת לרכיביה, מתפשטת עד שהיא הופכת לצל חיוור ועצוב של עצמה. כפי שקוני איילנד גסס והתפרק לגורמים, כך המוזיקה גוססת ורק חומריה הגולמיים נשארים. היא מעוררת בי חמלה, כי בגסיסה יש יופי והבנה.

וזהו רק אחד מתוך ארבעה קטעים בני כ-20 דקות שיש באלבום החד-פעמי הזה. בכל אחד מהקטעים, יש פסקולים לתקווה, התרוממות רוח, סערות נפש, לעיתים ניתן גם לשמוע גיטרות או פעמונים. יש באלבום הזה רגש טהור ומוזיקה טובה.

היו סבלניים וקשובים. תהנו.

Godspeed You Black Emperor! – 2.1: Sleep
האלבום כולו (עדיף ככה)

אז

והיום