אחרי מחאות קשות מצדו של חברי האהוד אוהד, וכן עקב המעבר לדירה החלופית בעקבות ההצפה – נאלצתי לשתוק לכמה ימים. אך לא עוד. מישהו הרי חייב להכניס מעט יגון לאתר הזה.

חתולה

למעשה, אין ימים מתאימים מאלה לתוגה. אני מודה, כי לו הייתי נמנה על בני הדת הנוצרית, ודאי הייתי מצטרף למסדר הכרמליטי, שמרכזו ממש ליד בית הוריי בחיפה. שלווה היא פחות או יותר המוצר הנדרש ביותר מצדי בעת זו. כך קרה שהתגלגלתי עם אייפודי (דור שלישי, 40 ג'יגה) לקטעי פוסט רוק נוגים, וכמו תמיד חיכו לי שם חבריי האוסטרלים Dirty Three. שלושת המלוכלכים (או בשפה צה"לית מובהקת – שלושת המחבלים), אוהבים כינור חורק ופריטות מדכאות על גיטרתם החשמלית, הכלל לא מלוכלכת.
בכל ימיהם הם נמנעו מלצרף איזה זמר צעיר או איזו כוסינה שישירו עמם, אך השנה הם נכנעו. אינני יודע לומר אם חברת התקליטים לחצה או שמא היו אלה מבקרי המוזיקה, אך באלבום האחרון של החבורה ניתן לאתר שיר אחד בודד – ששרים בו (!!). ותשאלו מי אחראי לכך? ובכן, זוהי צ'ן (שן? חן?) מארשל. נו, אתם יודעים, החתולה מכוח חתול. אני לא מחבב אותה במיוחד בדרך כלל, אבל אפילו שוביניסט מוזיקלי כמוני יודע לזהות שיר נשי איכותי. כמה עצוב, כמה חורפי. ממש שנת 2001, תאמינו לי.

אמא! מחבלים!

Dirty Three & Chan Marshall – Great Waves
ויש גם קליפ