מחצית, אחד אפס לנו, מצב רוחי משתפר משהו, וכעת אני יכול בחמש דקות להלל ולשבח את אחד הפספוסים הגדולים של 2008 כנראה.
The Middle East מגיעים, כמו תמיד כשמדובר בשנה שעברה, מאוסטרליה. שבוע שעבר קראתי איזו המלצה כלשהי עליהם, אשר הכתירה את אלבום הבכורה שלהם (The Recordings of the Middle East) כאלבום השנה ההיא. ופייר, סקרנותי זעזעה את מדפי הספרייה. הורדתי אותו, הנחתי את ראשי על הידיים, חיברתי אוזניות ונפלתי. באמת שנפלתי. 
עכשיו, כולכם חייבים להבין שליפול כך בשבי של הרכב אוסטרלי ענוג באמצע תקופת בחינות מייאשת רק נשמע הדבר ההגיוני ביותר לעשות, אך זהו אינו המצב. אני בכלל אמור הרי להתכסות בשכבות של נייר ולהזות את הקיץ הגרמני שלי, אבל איכשהו – שוב – לא. כבר הרבה מאוד זמן אני מבקש מאוהד שיכין במיוחד לרגעים כאלה אייקון כזה של "אלבום כוח", מעין הומאז' להמצאה הנושנה של הבלוג שלנו – אך הוא נמנע מלעשות כן. ובכן, אין לי הרבה ברירות אלא לייאש אתכם ולומר לכם כעת, כי במקום לחלום על הסתיו שיהיה, כדאי שתעשו אחורה פנה לסתיו שהיה. ככה זה כשהמזרח התיכון מתנגן דווקא מאוסטרליה ולא מעיסאוויה או קרית מלאכי.
The Middle East :: Blood
The Middle East :: The Darkest Side
The Middle East :: Beleriand
נכתב תחת הנושא להקה עם זקן, מוסיקה, משהו טוב ללילה, שירים של אוסטרלים :: 4 תגובות
אכן אלבום מעולה, כזה שכל מי ששמע אהב.
ואת ההכרות שלי לאלבום עשה האיש בעל אלף האוזניים, גיאחה, ועל כך תודה.
חבל שבינתיים אפשר לרכוש את הדיסק רק דרך הספייס שלהם, אבל שווה כל זלוטי.
לא יודע אם זה מקור מהימן, אבל לפי ויקיפדיה הלהקה כבר הספיקה להתפרק…
הוא היה אחד מאלבומי השנה שלי, תודות לגיא.
באמת אלבום מצויין.
לא ייאמן כמה אפשר להישמע צפון-אירופאים, כשבחוץ 46.6 מעלות צלזיוס [נכון לאתמול במלבורן].
