כבכל שנה, חששתי מאוד מלגשת למשימת כתיבת הסיכום משתי סיבות עיקריות:
הראשונה היא שאני עצלן, וכל התעסקות עם עבודה שאי ביצועה אינו מסכן את מצבי הפיננסי ו/או את נפשי נראית בעיני פסולה לחלוטין.
הסיבה השניה היא שנראה לי שאני לא מצליח לעמוד בקצב החידושים של העולם הזה. תיארתי לעצמי שאני אעשה רשימה של כל האלבומים ששמעתי השנה ומספר הפריטים בה יהיה משהו כמו 20 ומתוכם אני אצטרך לבחור עשר…. כי אני לא אביעד. וזה די עלוב.
ֿ
אבל ! התגברתי. הסיבה הראשונה נמוגה ברגע שאלמונים החלו טומנים מעטפות מלאות אבקה לבנה בתיבת הדואר שלי, והסיבה השניה… ובכן, מסתבר ששנה זה הרבה מאוד זמן, ויצאו בשנה הזאת הרבה (!!) אלבומים שאהבתי וכבר הספקתי לשכוח מהם. פתאום ממצב שבו חשבתי שלא יהיה לי מבחר – נהיה קשה לבחור מהרשימה הארוכה. אבל הצלחתי, אני חושב. והנה עשרת האלבומים שלי, ועוד אחד, הסדר אקראי :
Elbow – The Seldom Seen Kid
באלבום הזה יש משהו מאוד מדויק שמייצר אווירה מאוד אחידה לאורך האלבום. הצליל נקי מאוד, אבל זה בהחלט לא אלבום שקט. וכך סתם, מעוד להקה שמוציאה עוד אלבום שמוצא את דרכו אל האייפוד שלי מבלי שבכלל ציפיתי ממנו לכלום, נוצר משהו שהקשבתי לו המון המון פעמים מבלי אפילו להרגיש. זהו ללא ספק אלבום הלילה של השנה.
פוסט בנושא
Elbow – Starlings
Elbow – Grounds For Divorce
=======
Born Ruffians – Red Yellow & Blue
אלבום אינדי חמדמד עם אווירה מאוד סרקסטית אבל ממש לא פשטנית יותר מדי. הדבר היחידי שעלול לעצבן הוא הקול של הסולן שנשמע לעתים צייצני, אבל ברגע שמבינים שזה חלק מהרעיון, זה הופך להיות די כיף. אלבום נפלא וחייכני שנשמע כאילו נולד עם נעלי אולסטאר, על כל המשתמע מכך.
Born Ruffians – Hummingbird
Born Ruffians – I Need a Life
=======
Thao Nguyen & the Get Down Stay Down – We Brave Bee Stings And All
להערכתי האלבום הזה יפרוץ לתודעת הציבור מתישהו באמצע שנה הבאה, כי הוא בהחלט לא קיבל את תשומת הלב התקשורתית לה הוא ראוי. מדובר באלבום נפלא בסגנון מה-היה-קורה-אם קאט פאוור הייתה עושה אלבום שמח מאוד. התשובה לשאלה ההיפוטית לא פחות מנפלאה, כפי שנוכחתי לדעת כששמעתי את האלבום הזה בחמישים הפעמים הראשונות.
פוסט בנושא
Thao Nguyen & the Get Down Stay Down – Swimming Pools
Thao Nguyen & the Get Down Stay Down – Geography
=======
Kate Bush – The Kick Inside
באיחור של שלושים שנה הגיע אלי אלבום זה, האלבום הראשון של קייט בוש (לא להתבלבל ! לא קייט נאש). לזכותי יאמר שבשנת 1978 עוד לא היה לי אייפוד, שלא לדבר על אוזניים ומוח. האלבום הזה גרם לי לעבור בצורה בוטה על הנורמה שהתפתחה אצלי עם השנים – שלא מעניין אותי שום דבר שיצא לפני 1990, ואני בקושי מעז להסתכל יותר משנה וחצי אחורה. אבל הוא שבה אותי בקסמו, ומחובתי לציין שאני חושב שהוא הקדים את זמנו בהמון. אלבום מצוין שבהחלט מגיע לו להיות אחד מאלבומי השנה ולו רק כי אני חכמולוג.
Kate Bush – James And The Cold Gun
Kate Bush – Feel It
=======
Mgmt – Oracular Spectacular
אני מניח שכל רשימת אלבומי 2008 שמכבדת את עצמה תכלול את האלבום הזה. אלבום חובה גאוני. בהתחלה חשבתי שזה אלבום של להיטים, ואחרי כמה האזנות התגלה לי שלא היה לי מושג עד כמה אני צודק פשוט כי כל שיר הוא להיט. כנראה שכל הפרופוגנדה שלנו על נושא שירי הכוח חלחלה עמוק מאוד לראשם של חברי להקה זו והם החליטו להקליט אלבום שכולו רווי בכאלה. ובכן, משמח לראות שאנחנו משפיעים על הנוער לטובה.
פוסט בנושא
MGMT – Time to Pretend
MGMT – Weekend Wars
=======
Fleet Foxes – Fleet Foxes
במקרה הזה בהחלט אפשר לאמר שידענו לחזות את הבאות. זה אחד האלבומים הגדולים של השנה. הרמוניות מדהימות, שירים מרגשים אחד אחד. זה האלבום הכי פשוט מבחינה מוסיקלית ברשימה שלי, וכנראה שאפשר היה להקליט אותו גם ב-1978, אבל הוא עשוי בצורה כל כך …. מושלמת. אלבום נפלא ליום חורף, או קיץ, או מה שעכשיו.
פוסט בנושא
Fleet Foxes – Blue Ridge Mountains
Fleet Foxes – He Doesn't Know Why
=======
Mystery Jets – Twenty One
תמיד כיף להגביר הרבה את הווליום, ולשים את האלבום הזה מתחילתו. ממש כבר בתחילת הרצועה הראשונה השכנים מתחילים לצעוק בפאניקה, חתולי השכונה מייללים לשמים, ושותף שלי יוצא מהחדר בתחתונים ומסכת גז. כן, כאלה הם המיסטרי ג'טס. גם אני מגיב כך לעתים שאני שומע את האלבום הזה. הוא עד כדי כך טוב. אלבום אנרגטי ואינטנסיבי שגרם לכולנו לקפוץ ולצעוק שאנחנו חצי מאוהבים באליזבת', כשלמעשה די ברור שאנחנו מאוהבים לחלוטין במיסטרי ג'טס.
פוסט בנושא
Mystery Jets – Young Love
Mystery Jets – Half In Love With Elizabeth
=======
Santogold – Santogold
באלבום הנפלא הזה, אותו שמעתי פעמים אינספור, יש בערך 349 ז'אנרים שונים, וכל אחד ואחד מהם מבוצע בצורה מדהימה על ידי הבחורה הסופר מגניבה הזאת שמכנה עצמה סאנטוגולד. יש לה יכולת אמיתית לערבב בין דברים כל כך שונים ביניהם תוך כדי שמירה על אווירה אחידה ומדליקה. אלבום הנהיגה / רכיבה על אופניים בפריז המובהק של השנה.
פוסט בנושא
Santogold – L.E.S Artistes
Santogold – Lights Out
=======
Friendly Fires – Friendly Fires
אלבום זה, מעבר להיותו אלבום נפלא בכל קנה מידה, מציג בפנינו גם את עיר השנה (פריז) וגם את כלי הנגינה של השנה (פעמון הפרה כמובן). בניסוים שערכנו, גם אדם קהה חושים ומלנכולי עם סיבולת לב ריאה של היפופוטם הנילוס לא הצליח להשאר אדיש לרקידות של האלבום הזה. בשלב מסוים עלה רעיון לעשות מסיבה שכל כולה היא האלבום הזה, ואז הבנו שמסיבות המנדט למיניהן הן למעשה הגשמה מושלמת של הרעיון. איזה אלבום מטורף !!
פוסט ראשון בנושא
פוסט שני בנושא
Friendly Fires – Paris
Friendly Fires – Skeleton Boy
=======
TV on The Radio – Dear Sceince,
נראה כי זו אחת הלהקות הותיקות ברשימה שלי. זהו האלבום השלישי של חברינו האמריקאים, שמבקרי המוסיקה נוהגים להשמיצו בטענה שהוא 'פופי' מדי לעומת עבודותיהם הקודמות שהיו בהחלט אפלות ומסובכות. 'פופי', אתם אומרים, הא. ומה רע בכך בעצם ? החלטתי לבדוק. גיליתי שבאמת יש כמה בעיות גדולות מאוד – השירים קליטים, אפשר לרקוד אותם, ואני מוצא את עצמי שר יחד עם הדיסק פעם אחר פעם. ממש ממש לא בסדר. אולי בכלל צריך להוציא את כל ה'פופ' הזה אל מחוץ לחוק לחלוטין ! אובמה בבקשה תעשה משהו.
TV on the Radio – Halfway Home
TV on the Radio – Dancing Choose
=======
Cut Copy – in Ghost Colours
האלבום האחרון ברשימה הוא אלבום שיחסית הפתיע אותי בזה שאני אוהב אותו. ובאמת, מה לי ולמוסיקת תצוגות אופנה מסוף שנות ה-90 ? כך חשבתי כששמעתיו לראשונה. כמה תמים שהייתי. מדובר באלבום מדהים שכל מאית שניה ממנו מחושבת בדיוק של צליל הסינטי השישי לסחוט מירב הנאה מהמאזין. וזה עובד פשוט מצוין. מומלץ במיוחד לשמוע את כולו ברצף בגלל קטעי הקישור הנפלאים. תמיד חשדתי בקרבת דם סמויה בין השבדים והאוסטרלים וקאט קופי מוכיחים שיש דברים בגו.
פוסט בנושא
Cut Copy – Nobody Lost, Nobody Found
Cut Copy – Lights and Music
נכתב תחת הנושא מוסיקה, משהו טוב ללילה, משהו טוב למסיבה :: 11 תגובות
אהבתי מאוד את התמונה :)
אהבתי מאוד את הכל. תודה!
מין סיכום סיכומי מצוין שכזה, בלי הרבה סיכונים. (חוץ מקייט בוש הנפלאה).
בדיוק הפוך מכל האג'נדה הפלספנית (במובן החיובי) של אביעד. אהבתי.
אתה שמעת על בלאק מאונטיין? חשבתי שאני היחיד.
אה! ויש לנו בדיוק אותו כתב.
ביי! לילה טוב!
הפתעת אותי מאוד עם קיית בוש
זה תקליט שגיליתי בגיל צעיר ממש והשפיע עליי מאוד
אחלה סיכום, והתמונה מדליקה.
האמת שחשבתי שדווקא חובב אוף מונטריאול שכמותך יעריך יותר את Skeletal Lamping. עכשיו אני כנראה רשמית הבן אדם היחיד בעולם שחושב שהאלבום הזה לא נופל מ-Hissing Fauna ולפרקים אף מתעלה עליו…
שנה טובה.
יש! אני מכיר כמעט הכל :)
רק על We Brave Bee Stings And All ו־Red Yellow & Blue לא שמעתי.
אחלה סיכום שנה. ולמרות שזה לא מסכן את המצב הנפשי/פיננסי – תחזור לכתוב יותר!
לגמרי fleet foxes. הכרתי את האלבום רק לאחרונה והוא לא מפסיק להתנגן בחדר שלי. השירים נותנים הרגשה שאני מכירה אותם מילדות, ומצד שני יש להם ייחוד מוזיקלי אמיתי.
תודה רבה חברים! (אוהד, וגם אביעד). הכל כתוב נחמד, ועושה מצב רוח למוזיקה. וגם יש זיפים – כיף גדול!
ממרומי חודש דצמבר, אני מנסה לנתח למה אני שמעתי השנה פחות מוזיקה מבדרך כלל. החשוד העיקרי נכון לעכשיו – אוינק.
"Turn On The Bright Lights was great, Antics less so and Our Love To Admire less so again. But this time Interpol really have stooped to a new low."
אני מאד שמחה לראות פה את האלבום המעולה של Elbow שהסב לי הרבה אושר ועצוצים בלב השנה. אלבום חזק ביותר. חבל רק שהתחלתי להיכנס אליו יותר רק אחרי שראיתי אותם באנגליה.
האלום של MGMT הוא מעולה והוא לגמרי מסמל את השנה הזאת. הרקיד אותי הרבה לאורך השנה והעביר לי בכיף הרבה משמרות בטוואר רקורדס. (:
ההופעה שלהם הייתה אחת הטובות.
את שאר האלבומים אני לא מכירה אבל אני מתכוונת להקשיב להם ולנסות אותם.
אחלה סיכון!
"…הנורמה שהתפתחה אצלי עם השנים – שלא מעניין אותי שום דבר שיצא לפני 1990…"
.
הייתי ממליץ לך מאוד שלא לכתוב משפטים כאלה אף פעם. לעולם.
================
ולגופו של טקסט: המלצות יפות, כתיבה מעניינת. תודה.
dear science אלבום מושמץ? חצי ממגזיני וכתבי המוזיקה בחרו אותו לאלבום השנה
