איזו עיסקת חבילה, גם שיר מתוך האלבום וגם את האלבום כולו – באמת משתלם! (:
אני איתך כרגע, גם אני לא יכול להביע שום דעה וביקורת, ואולי טוב שכך.

בקשר לקולדפליי, עדיף כבר שישארו בפופ הדביק של האלבום הקודם כי האלבום הזה דיי מגוחך. הראשון היה טוב וזהו, מה שכן הDVD שלהם טוב, מה לעשות? להקת אצטדיונים!

סינגל שני זה היה כמדומני, וויניל של Ny Batteri . מאז ולעולם העיר והלהקה יהיו בלתי נפרדים בתודעתי.. בתקופה מאוחרת יותר,בנסיעותי מברוקלין למנהטן היתי מודד את הזמן לפי TAKK, ולמרות הרוטינה היומית עדיין היה משהו ברגע המסויים שבו הרכבת היתה פורצת מתוך המנהרה לגשר מנהטן לצלילי Glosoli אור חזק ומסנוור הציף את עיני כל ואוזניות הפלאסטיק מרדיו שאק רעדו לצלילי מארש הנצחון האיסלנדי הזה, העיר הזאת שלהם..

ורק אוסיף ואומר – לא היה דבר גדול יותר מאשר לגלות את סיגור רוס בקור של מינוס שתי מעלות לאור שקיעה זריחתית במיוחד, עם אלפי איסלנדים ומומחה למוסיקה איסלנדית (ובעצם, כל מוסיקה שהיא) ברקע. אין להקה שתזכה לעולם ליחס חם (או קר) יותר ממני.

וכמה מבאס היה להתאהב שוב במוסיקה הזו, אבל בכפכפים ובחום בלתי נסבל.

תוחזר איסלנד למחוזותינו.

במחשבה שנייה, נוחזר אנחנו אליה, ויפה קיץ אחד קודם.

עומר.. החוויה המשותפת הזו היא בדיוק הסיבה שגם עכשיו, אחרי שכבר הסכמתי להודות שיש משהו קסום בלהקה הזו, אני עדיין מסרבת להאזין להם סתם ככה בבית.
המוזיקה הזו כעת לעולם תתקשר אצלי לאותו כר דשא קר באור חצות, במקום בו דרך סוסו של אודין. לשמוע אותה בכל סטינג אחר יעשה עוול לאותו לילה.

אתם חמודים מאוד שניכם.
בדיוק אתמול בלישה ואני דיברנו על כל הסמליות של המוזיקה של סיגור רוס לחיינו, ואיך היא ליוותה אותנו יותר מכל אחרת. כל אלבום שלהם תפס אותנו בשלב אחר בחיים, ואף פעם לא התאכזבנו.
היום חלף על פניי באוניברסיטה בחור שזוף עור עם חולצה אדומה של האיסלנדים האלו, ומרוב התרגשות כמעט חיבקתי אותו. לא יודע להסביר את זה, אבל אפילו פה, בעיר המטונפת ביותר שקיימת בארץ הזו, אני מצליח לתת לרוח האגזוזים את הכבוד הראוי לשמש כתפאורה למוזיקה שלהם. רק ככה אני שורד את קו 4א בימים קשים, יהיו שיאמרו? ייתכן מאוד.

ואל דאגה, כולנו יודעים שיום ויבוא ונחזור לאיסלנד. ומי יודע, אולי אפילו נצליח לחצות איזה נחל קטן עם האוטו…

לא יודע, מההאזנה היחידה (והלא-מלאה) שנתתי לחדש של קולדפליי, הופתעתי מכך שאני לא שונא אותו. מצד שני, אולי האשמה היא בכך ששגרת המוזיקה המחורבנת מסביב קצת הורידה את הסטנדרטים שלי. מצד שלישי, עוד שתי האזנות מלאות לפחות נדרשות לפני שתיפול ההחלטה.

וסיגורוס החדש? ברכה לעולם. עדיין לא שמעתי, ואני אוהב מראש. איך אפשר שלא?

אל תגזים גלבי חציית הנהר – יש גבולות לפנטזיה – אבל מתי חוזרים? נראה לי שכל הצדדים מעוניינים בדבר.

אחרי האזנה מוצלחת משהו, השיר הטוב ביותר באלבום הוא דווקא שיר מספר 3:
Góðan daginn

הצלחתי לסחוב עד שיר 8 בקולדפליי, ואז נשברתי.ואז זרקתי אותו לפח כי אין מצב שארצה לשמוע אותו שוב. גם אני מאמין שבדרך כלל צריך לשמוע את כל האלבום לפחות שלוש ארבע פעמים (לפחות לפני שזורקים אותו) אבל לפעמים, אפשר פשוט לדעת.
אני מודה שסיגר קצת הלחיצו אותי בתחילת האלבום, אבל בדיעבד דווקא הקטעים הראשונים – ולא שהם "טובים" יותר או פחות – יוצרים מעין הקדמה נהדרת לאלבום היפהפה הזה. ובתחילת יולי, אזכה לראותם סוף סוף סוף, בהופעה, אמנם בפסטיבל, אבל זה וודאי שדרוג מלצפות שוב ושוב בדי וי די שלהם.

אפשר לבקש גם מידע על החדש של ג'ונסי?
Frakkur

האמת היא שאני לא יודע על כך דבר. פעם אחרונה ששמעתי על הפרויקט הזה שלו הייתי חייל, אני חושב. יש משהו באופק, טליק?

yes indeedy
((שמעתי על זה בעקיפין מהספיישל סיורוז שעשו להם ב106))
הנה:
http://rs338.rapidshare.com/files/109015794/frakkur.zip
בתאבון?