עוד יומיים לתחילתו של פסטיבל בלונד-רדהד-בתל-אביב , ולא נראה כי אחמדינג'אד ונסראללה בוחלים בשום אמצעי בכדי לגרום לי לחשוש. זה כולל להופיע לי באמצע הלילה בחלום בצורת מטח קטיושות על מגדל העמק (?!) ונאום של חסנק'ה בו הוא מתרברב כי לא יתן ללהקות בהן חברים איטלקים (שהם כידוע, חברים בנאט"ו) להופיע בתל אביב וע"י כך לעזור לוירוס הציוני במזרח התיכון. כל זה הוביל אותי לכתוב מייל שרשרת מזויף וזדוני המודיע על ביטול ההופעה כדי לחלוק עם חברי הטובים את תחושת ההחמצה, הזעם, והתסכול ואולי גם לסכנם בדום לב. עסקים כרגיל, כאמור. עוד יומיים….
עד שזה יקרה, אני שומע פעמים אין ספור את האלבום החדש של ה- Smashing Pumpkins בנסיונות נואשים לנתח להבין ולפענח – מה לעזאזל אותו ראש ביצה חלקלק חשב לעצמו.
הקדמה קצרה – בצעירותי מאוד אהבתי את בילי קורגן וחבריו, הייתה לי קלטת לווקמן שבה הקלטתי את Siamease Dream שהשיר Geek USA מוקלט עליה פעמיים רצוף, ואפילו שילמתי לדנושה כדי שתצרוב לי אוסף מפוקפק של שלושה דיסקים עמוסים לעייפה בקבצי מוסיקה באיכות טלפון של הופעות של הדלעות אותם השיגה בעסקה טרנס-אטלנטית חשודה בימיה הראשונים של הרשת. כל זה אומר שעכשיו אני יכול לכתוב מה שאני רוצה.
האלבום החדש (Zeitgeist) מזכיר בהרבה דברים את אותם שירים ראשוניים – בעיקר באיכות ההקלטה, בכמות הדיסטורשן, ובתחושה המוכרת שגורמת לי לחשוב שאולי, אופס, מישהו שכח להפיק אותו. באלבום הזה משתתפים רק בילי קורגן עצמו, והמתופף האליל ג'ימי צ'מברלין. תמיד תפסתי מהם החצי הבאמת מוכשר של הלהקה, אבל הפעם הם הצליחו ליצור יחדיו בליל של רעש שאני עדיין לא לגמרי בטוח לגביו. יש שם קטעים ממש נחמדים שמזכירים קטעים ממש נחמדים אחרים, אבל בגדול אני חושש שכל הדבר הזה קצת מעייף ומתיש מדי. עבר הרבה זמן מאז Machina (שדי אהבתי) ולא ממש ידעתי למה לצפות, אבל בטח שלא ציפיתי לזה. עם זאת, אני חש חובה לציין לטובה את העטיפה שיחסית מוצאת חן בעיני.
אני כנראה אשמע את זה עוד כמה פעמים לפני שאוותר…
Smashing Pumpkins – That's The Way (My Love Is)
Smashing Pumpkins – Neverlost
נכתב תחת הנושא מוסיקה :: 8 תגובות
לא שמעתי את האלבום, אבל שני השירים האלו נשמעים טוב. בעיקר השני. אולי רק השני.
הדלעות אותן דלעות, אתה כנראה שונה.ֿ
ואני חשבתי שאתה הולך לספר כמה שהאלבום הזה מדהים.
מכמה שמיעות ראשונות אני באמת חושב שהם הוציאו פה חתיכת אלבום בן זונה.
תחשוב מתי בפעם האחרונה אלבום של הפאמפקינס התחיל רק עם תופים? בדיוק!
:-)
וחוצמזה, את העטיפה אני ממש לא אוהב.
טוב טוב, נראה לי שהגיע הזמן לפוסט חדש אצלי. אני הולך לחפש עט ונייר.
גרסת V0 של אינטרפול הגיעה לאוינק…
כאילו שאני לא עושה ריפרש כל עשר דקות כדי לבדוק.
!!
ממך ציפיתי ליצור איזה מנגנון אוטומטי שירפרש כל 10 דקות בשבילך…
כל הכבוד לדנושה שמגיל צעיר ידעה לעשות כסף מלופטגשפט.
והעטיפה? איזו עטיפה מושלמת לאלבום!
אני רוצה גם.
