היה כל כך גשום באותו זמן, ובאמת שלא היה לנו הרבה מה לעשות לבד מלקרוא מאמרים ולצאת לכמה דקות לבית ספר יסודי כלשהו כדי לשים פתק בקלפי. היינו משוכנעים באותם ימים שינשופים הם העתיד שלנו, אבל איש עוד לא ידע להקשיב ולכן נאלצנו לשכנע את עצמנו בכוח רב שאין ברירה אלא להאמין בעצמנו כל יום עוד קצת עד שהכל יקרה. היו לנו תקוות גדולות באותו חורף. בישלנו מרקים, ציירנו שלגים קטנים שלא נמסו אף פעם, רעדנו, התגלגלנו ואפילו מעכנו ברגליים יחפות עשבים ירוקים שעליהם איש לא דרך שוב לעולם. וכשהחלומות היו מתפוצצים בראשינו, היינו עוצמים עיניים ומנסים להסניף שקיות של הל, בהרט וכורכום עד שכבר לא יכולנו יותר לשאת את הרגע. היינו נעריים, היינו נערים, אבל איש לא טרח לגלות לנו את זה. הסוודרים שלבשנו היו היפים ביותר שאפשר היה להשיג בעיר הזאת, השירים ששרנו היו הנכונים ביותר, השעונים שאספנו היו מכוונים לשעות אחרות, וכל המספרים שחיברנו בשעות הבוקר המוקדמות היו ראשוניים. לא נתנו לעצמנו להתנתק מהאגדות שחיבבנו, לא הרשינו לאיש להצטרף אליהן, והיינו אדוני הממלכות שכבשנו לעצמנו. כשהאויב היה מתייצב בשערי הערים הקטנות שלנו – היינו מכים בו במוטות ממוסמרים ואז אוספים את טיפות הדם החמות שלו לקדרת חמלה זערורית וסודית שהונחה בארון הכי עצוב בבית.

כך נראו הימים שבהם Motorama הרוסים מצאו את דרכם לחיי לראשונה לפני כמעט ארבע שנים. ומאז שהגיעו, ערים שלמות עלו באש, אך הם לא הרפו. אחת לתקופה הם ניגנו את מקצביהם המהירים שמחייבים ריקוד סלאבי משונה, שרו את מילותיהם המבודדות פעם אחר פעם, וניסרו מלודיות פשוטות ומדויקות שלא יועדו לכולם – אלא רק למיוחדים באמת. ממש כך.
השבוע גיליתי עד כמה ציפייה לשירים חדשים מרוסטוב און-דון יכולה לכווץ גם את הלב המורחב ביותר. ואז, כשהשירים החדשים של מוטורמה הגיעו, באמצעות האלבום השני שלהם – Calendar, הלב התכווץ עוד יותר.

אין עוד להקה בעולם כולו, כלומר מאוסטרליה ועד לקליפורניה, דרך שבדיה, איסלנד וישראל, שיודעת לעשות לי את זה: להחזיר אותי למקום שממנו באתי. אין עוד מוזיקאים שמסוגלים לדחוף לתוכי בכוח מחשבות נוסטלגיות על מדורות רגש שרק ממתינות לרוחות מזרחיות עזות כדי להבעיר אש ביערות גדולים, עתיקים מדי, שכבר צריכים היו להיעלם ולהינטע מחדש. כי מוטורמה הם כמו בית קטן שאני מסוגל לקפל, לארוז, לגנוז ולהקים מחדש שוב ושוב. אם הם לא היו קיימים בסביבה, אפשר שהיה לי בית אחר, אך כל עוד הם פה – אין לי עניין בבית אחר. אני מאוהב.

Motorama :: Rose in the Vase

Motorama :: To the South

Motorama :: Young River

Motorama :: White Light

האלבום המלא והמעולה