אני אוהב להתעורר בחיפה. תמיד מרגיש פה בקיץ כאילו קונפטי שלם של לחות ושמש שולט ברחובות והוא מלא בצבעים ובאורות. כלומר, זה לעולם לא מרגיש כך, אני רק מנסה לשרוד את העיר הזו בעזרת הדמיונות האלה. כדי להתמודד עם תופת החום פה, כבר כמה ימים שאני יודע בדיוק מה אעשה בעיר שבה גדלתי, בחדר הישן הזה שאינו שייך עוד לאיש. מאז יום שני בבוקר לפחות הייתי משוכנע שארקוד פה באמצע החלל הקטן לצלילי אלבום אחד שכובש אותי בהפתעה בעוצמות שאותן נדרש אדם שכמותי להגדיר רק במילה פשוטה כמו: כוח. ולא טעיתי. האמת, לא חשבתי שאזכה שוב בצורה שלווה שכזו לנופש מוזיקלי אקזוטי סטייל 2010, אבל The Palace Garden של Beat Connection פשוט ניצח.

בפעם הראשונה שהתראינו, Beat Connection ואני, ירד עליי ים של גשם (×”× ×”, תראו) אירופאי, והם הצליחו להמציא את אחד מלהיטי הצ'ילווייב החשובים ביותר כנראה (אם יש משהו חשוב באמת בז'אנר ×”×–×”) – In the Water. הפעם הם נחתו באמצע מבול של מחשבות אחרות, וכל החיבוק הלא מיידי בינינו החל להתרומם לגבהים מיוחדים יותר. דהיינו, לא ציפיתי.

האלבום החדש של הצמד מסיאטל, ×’'ורדן קופלוויץ וריד יונגר, אינו מהפכני, אינו חדשני, ואפילו אינו יוצא מגדר הרגיל. הוא פשוט כולל כמה להיטי אש ומים שעם הרמקולים הנכונים יכולים לשנות את פניהן של ערי שדה שלמות בעולם. ניקח, למשל, את באקו. אני מוכן להישבע שאם היו משמיעים שם את Further Out שלהלן – לא כל שכן את Saola – ברמקולים אדירי מימדים, התוצאה היתה אחת: כל גברי העיר האזרים היו מתחבקים ×–×” עם ×–×”, מגלחים שפמיהם ומפיצים אושר לכל עבר. ובכן, בינתיים, אני פשוט רוקד עם עצמי, בלב לבה של עיר אחרת, נטולת גברים משופמים. שיהיה.

Beat Connection :: Further Out
Beat Connection :: Saola
Beat Connection :: Palace Garden, 4am
האלבום המלא והיפה הזה