משהו רע מאוד עובר עליי אם כבר באמצע החודש האהוב ינואר אני נופל מחויך לרגלי שירים אביביים להחריד. הפרחוניות הזו מכאיבה עוד יותר לנוכח העובדה שבהתמתחותי האחרונה אל עבר החלון בסלון ראיתי מודעת פרסומת להפגנה בחברון. יוזמה פוליטית, חברתית ומוסרית כבדת משקל.
שום דבר לא פורח במקום הזה. אפילו הוריי ניסו לפנק עצמם בטיול רומנטי בבוקרו של יום שבת האחרון, והניעו עצמם ליערות הכרמל בחיפוש אחר רקפות או פטריות, לכל הפחות. הם לא מצאו דבר. מה כבר יכול ללבלב פה? ובכן, אם אתה גר בקליפורניה, כנראה שחייך נראים מעט אחרת, או ככה לפחות נוהגים חובבי הקיץ הגדולים לטעון. קשה לי שלא להסכים איתם לעתים.
הנה, תשמעו את The Little Ones האלה. הם בכלל אמורים להיות משהו שאוהד יאהב ולא אני, אבל עליי להודות שאינני שולט ביצריי. שני השירים שמחכים כאן, ורשומים על שם הקטנטנים, אמנם יצאו לעולם כבר לפני כשנה, אך לי הם חדשים, ובקונטקסט הנוכחי – הם אהובים. מאוד אהובים. אני הולך לרקוד במקלחת.
The little ones :: Lovers who uncover
The little ones :: Heavy hearts brigade
נכתב תחת הנושא מוסיקה :: 8 תגובות
האמת היא שזה באמת משהו שאני אוהב ובאמת תכננתי להשוויץ בהם פה אבל זה פרח מזכרוני לחלוטין.
ממש כמו חודש ינואר שתכנן להגיע השנה אבל כנראה שכח ואפריל בא במקומו.
עם זאת, אני לא מאמין שלא שמת את cha cha cha.
אתה אמור להתגאות בעובדה שכל הסיפור בכלל מצא חן בעיניי. עזוב אותך מצ'ה צ'ה צ'ה… :}
אין במה להתגאות. אני שמח בשמחתך.
אפרופו אוהד אני מזכירה לך…
לי ?
לא, לי. הערב תקבל שיחת טלפון שתעסוק בפ.א שערכת עם מרכז אמריקה. לא עם בליז, כמובן.
אביעד, אתה יכול בבקשה לתת מעט פרטים על ההופעה של גיל הערב?
ההופעה: 21:30, בית הקפה "מרסנד", אין דר בן-יהודה שטרסה פינת פרישמן.
