זמן רב חלף מאז ישבתי וכתבתי משהו מול אורנים דוממים של זמן כניסת השבת. למעשה, אם עליי להעמיד דברים על דיוקם, הרי שמעולם לא זכיתי לעשות דבר כזה. כאשר התגוררתי בתל אביב בגלגול הקודם, אי-שם באמצע העשור הראשון לשנות האלפיים, לא היו כל עצים בנמצא, ואפילו בשתי הדירות הירושלמיות שלי הסתפקתי בעץ חרוב גדול ובמיני אילנות ערומים של חורף גס. והנה פתאום, כשאזניות על ראשי, אני יושב בחדר חיפאי, פסנתר מנגן לי מנגינות של פעם, או שמא של הווה אדיר, ואורנים דוממים נחים לפניי. אם זה לא היה מנחם מספיק, דבר לא היה מנחמי עוד.

אך זהו שקר קט, שכן את הנחמה הגדולה אני גורף מאחד אחר – אהוב לבי – פטר ברודריק. במידה מסוימת, ייתכן שבצדק, אני מרגיש ששחקתי עד דק את אהבתי אליו, לפחות במדיום הזה. נדמה כי הדני-אמריקאי הזה הוא האיש שזכה לסכום המילים הגבוה ביותר שהענקתי ליוצר כלשהו באייפוד רעב – אך כל זה, בצדק נעשה (הנה פרשנויות). להלן הסבר קטן על הדבר היפהפה שהוא ארגן לי כך פתאום באמצע רקוויאם החורף הזה.

אחרי ששחרר שני פסקולים אבסטרקטיים לפני כמה חודשים, שלשום הודלף אלבומו המלא השלישי החדש של ברודריק, הנושא את השם המעט מייגע http://www.itstartshear.com. הורדתי אותו אל מחשבי בשלישי עם לילה, גדוש ציפייה וחששות. הרי, כך לחשתי לעצמי ברכות – ולו רק כדי שהשכן האיום שלי לא ידפוק על הקיר שוב – "אמן אשר קרע אותך לפיסות כאב ואושר וערבב אותך באגרסיביות גדולה אך מעודנת – סביר כי מתישהו ייכשל בצעדיו". והנה, גבירותיי, טעיתי. אשף הרכות שלי הוא אחד הדברים הטובים שניתנו לי. אני יודע כי זוהי אמירה גדולה, ובכל זאת – נדמה לי כי אזלו מילותיי, שאמורות היו לתאר את שהוא עושה לי – עם פסנתרו, גיטרתו, סמפלרו, מסורו, קולו ומילותיו.

Peter Broderick :: I am Piano
Peter Broderick :: Everything I Know
Peter Broderick :: A Tribute To Our Letter Writing Days
Peter Broderick :: Asleep
האלבום המלא והמעולה