סיכום שנה הוא עניין סבוך ורציני שאין להקל בו ראש.
עוד בשנה שעברה הבטחתי לאוהד שאסכם עבורו את השנה שחלפה בתחום הקליפים. משהגיעה השעה לשבת ולברור כאלו מאחרים , לא הרגשתי בשל לעמוד במשימה, ולכן הכחשתי את ההבטחה המקורית בתוקף (ועודני מכחיש, מפעם לפעם). גם השנה איני מרגיש בשל לסכם דבר (מצד אחד), ומצד אחר למדי, כבר אין בי עוד האנרגיה להכחיש (ועוד בתוקף? בוודאי שלא).

וכך נוצרה רשימה של קליפים שאהבתי השנה, בצירוף רשימת סייגים. למען היושר המקצועי (של מי? איני בטוח כלל), יש לציין שאילו אלו היו יוצאים לאור לפני שנה, או נאמר- בשנה הבאה, כנראה שהיו אהובים עלי במידה מדוייקת ושווה. אין בהם בכדי להעיד על שנה מוצלחת יותר או פחות, מאכזבת או מעוררת השראה. אין בהם להעיד על דבר, בעצם.

אם כך – איזהו מן מדד מפוקפק ×–×” בכלל? הקורא הנבון (והמפוקפק, יתכן) יסיק את המסקנות עבור עצמו. ובינתיים רק אעזור מעט ואומר – אלו הקליפים שאני אהבתי השנה. הם שלמים בעיני, את כולם ראיתי מספר פעמים, וכמעט כולם (7\6) גרמו לי לשמוע את האלבומים שמאחוריהם.

אם כך:

The Sad Little Stars – Don't Fuck With Love

במאים: Jim Starace, Rachel Mcintosh

קליפ קצרצר ומושלם לשיר קצרצר ויפיפה. חשבתי לצרף גרסה ללא רשימת הקרדיטים האינסופית, אבל היה לי חבל לוותר על גרסת המעליות היפה שמתנגנת ברקע. קוויקטיים

Thom Yorke – HarrowDown Hill

במאי: Chel White

האבולוציה של הקליפ הזה (מבחינתי) עדיין נמשכת. תחת רושם ראשוני הקליפ נראה לי מפוזר וטרחני, ובכלל לא היתה לי סבלנות אליו. אחרי כמה צפיות הוא נראה לי שלם יותר, והקשר בין ההחלקים השונים נראה אסוציאטיבי אבל מוקפד. בצפיות האחרונות בעיקר מטרידה אותי המחשבה שקליפ פוליטי מובהק וקצת מניפולטיבי מצליח לרגש אותי כל כך. קויקטיים

The Rapture – whoo! alright – yeah… uh huh

במאי: Ben Dickinson

ממש כיף. בעולם מוצלח יותר גם בפרסומות של קולה (לא כל כך רחוק מכאן, בעצם) היתה מושקעת כזו כמות של נשמה. אני אפילו חושב שהאנימציה מיותרת. ניסיתי לשכנע את החברים לעשות מסיבה כזו בדיוק, אבל גג בגורג' אליוט הוא לא גג בברוקלין, וכאן אף אחד לא מוכן ללבוש גלימה למסיבה. קויקטיים
(גם הקליפ הקודם של ×”-Rapture מאותו במאי ממש שווה צפייה – קויקטיים)

The Knife – Marble House

במאי: Chris Hopewell

מאיזושהי סיבה הגרסה הזו של הקליפ נגנזה, והוחלפה באחת די מקושקשת עם נוצות של טווסים ועניינים. משהו בקצב המונוטוני של הגרסה הזו ובעדינות שלה ממש סוחט את השיר לחלוטין. קויקטיים

Basement Jaxx – Take Me Back To Your House

במאי: Dougal Wilson

קברט סוביטי עצום עם רקדנים קוזאקים, באללייקות ענק, דובים, וטנק. קויקטיים

Bloc Party – The Prayer

במאי: Walter Stern

כך בדיוק קליפ של בלוק פארטי צריך ×”×™×” להראות, וכך הוא אכן נראה לראשונה – המון רגעים קטנים והמון ניואנסים. האפקטים מוגזמים, העריכה משונה, התפאורה מלאכותית, תנועות המצלמה, הצבעים והתאורה מוזרים. אבל החיפוף ×”×–×” דווקא מתגבש לכדי משהו שלם ועוצמתי. קליפ מוזר ונפלא. קויקטיים

Teddybears – Cobrastyle

במאי: Ace Norton

על פניו הייתי יכול להצהיר כבר מראש שאני לא אוהב את הקליפ הזה (דוקומנטרי? מסיכות דובים? לא לא לא). למעשה, מלבד כמה מחיאות כפיים מיותרות בסוף, מדובר בכלל בקליפ מצוין. קויקטיים, דרך SRO