התחלתי להתגעגע לגרמניה. לראשונה מאז חזרתי אני מסתכל על תמונות האביב של העיר שעזבתי, ותוהה איך חיי היו נראים אם הייתי נשאר שם. סביר להניח שהייתי מסתובב ברחובות המלבלבים ככאב הראש שלי, הייתי חוצה את בית הכנסת החרב בפעם השלושת אלפים בדרך להופעה של Friendly Fires, ואני יודע כי דבר לא היה מזיז אותי מתחושת הזחיחות הקלה הנקשרת מיידית לכיבוש. כיבוש הרגש את התבונה. לסינג צדק, כאדם חדש אני יודע להבחין בין טוב לרע, אני בוחר בקלות את שאני רוצה – מתוך שיקול דעת כלשהו, ובכל זאת. רק לחשוב שבזמן שאני צועד בשמש יש שמנסים להבין את הדממה שעוטפת את חייהם בדרך לעוד הגשמת חלום, זה אינו עניין פשוט.

בימים האחרונים אני עומד בתחנות האוטובוס השונות של רחוב אלנבי התל אביבי, ממתין. מחכה שדבר מה מסעיר יתרחש. את הגשם של שבת פספסתי בשל שינה ארוכה מדיי, אך את השמש של ימי החול אינני מפספס – והיא זדונית. אני מביט בצועדים אל חוף גאולה כמי שרק היה רוצה לבוא ולצלמם, נוגעים בגלים, משתכשכים בפינות תשוקת הקיץ המתממש – ומיד אני נאלץ להוסיף פסקול לכל זה. למזלי, הפסקולים רבים. חלקם, או לפחות אחד מהם, מגיעים מבחור בריטי אחד המכנה את עצמו Chad Valley, אבל שמו האמיתי הוא הוגו מנואל. בחיי שהוא שווה את השורות הבאות.

מנואל הוא צ'ילווייבר כמו שכתוב בספרים. הוא מצליח לאגד אל המחשב שלו את כל הכמיהה הפוטנציאלית לים שקיימת בבחור שאינו רואה ים מספיק. הוא מגיע מאוקספורד, ולאחרונה אפילו הופיע בסוג של ערב ביזאר עם המוני סטודנטים מהאוניברסיטה המפורסמת של העיר – בעודם לובשים חליפות מיותרות. מוזר לחשוב שהוא ניגן את כל הלהיטים הלא קיימים שלו, לאנשים שבעבורם להיט הוא חפת מסוגנן. על כל פנים, הייתי מוכן להיות כפתור בחולצתם המגוהצת כשהם הזיעו לתוכה בעוד מנואל ניגן ברכות. ה-EP החדש של הבחור הזה, Equatorial Ultravox, מגדיר מחדש את גבולות המונח נער הפוסטר של הז'אנר ולוקח את Washed Out למקומות רקידים שעושים לי חשק לצאת ולתקלט שוב. טוב, בעוד שבועיים זה יקרה עוד פעם, אתנחם בזה.

Chad Valley :: Now That I'm Real
Chad Valley :: Shell Suite
Chad Valley :: Fast Challenges
ה-EP המלא והמעולה