לטאקי, מי שהיה אשתקד שותפי בדירה הירושלמית האחרונה שלי, היו כמה מסורות יוצאות מגדר הרגיל: את הסילבסטר חגגנו יחד כמיטב מורשת בית אביו היווני, כשאכלנו עוגה בחושה שבתוכה הוטמן מטבע גדול – שהעניק למוצא אותו ברכה כלשהי; בכל פעם שהיה זמן פנוי או אירוע לחגוג, עמל טאקי על הספנקופיטה שלו, מאפה פילו עם תרד וגבינת פטה; אך המסורת הנחמדה ביותר שחשף בפניי האבובן האהוב הזה היתה זו שהקדיש לחודש מאי – אותו חודש שבו לרוב אוזלות התקוות מריאותיי.

במקום לציין את חג הפועלים בצורה כלשהי, היה טאקי מציין את בואו של חודש האביב האולטימטיבי הזה עם שיריו של רוברט שומאן, או יותר נכון עם שיר אחד ספציפי. את מילותיו הקיטשיות יחסית של "בחודש מאי הנפלא", Im Wunderschönen Monat Mai, כתב היינריך היינה ובתרגום לעברית של שלמה טנאי זה עובד כך:

בחודש מאי הנפלא,
כשפקעו כל הניצנים,
אזי בעמקי לבבי
אהבה לי גילתה פנים.

בחודש מאי הנפלא
כשמלאה כל ציפור רננים,
אזי גיליתי לה
את כל געגועי הטמונים.

מעולם לא אהבתי את האביב. ברוב חיי הוא עשה לי בחילה, ועמו גם האנשים שהיו מכריזים עליו כעונת השנה האהובה עליהם. במקום שבו הם זיהו את פריחת הנפש, מצאתי אני את קמילת נשמתי. לא אהיה דרמטי ואבוא ואומר כעת שהשתנתי, לא. עודני שונא את האביב. אבל בבגרותי המדומה השכלתי להתרגש בעבור כל האחרים אשר מוצאים לעצמם נחמה בחמה הצוהלת. וכך הוא הדבר בדיוק גם במוזיקה. ניצני חלומות על ים רחב, גדול ועמוק עושים טוב לצליליהם של אמנים רבים בחצי הכדור הצפוני. ואם לא לצלילים, אז לפחות לשאיפותיהם.

לפני כעשרה ימים כתב דאסטין, סולנה של Beach Fossils, כי אלבום הבכורה של חבריו Seapony הוא אלבום השנה. בעמוד הפייסבוק שלו הוא אף הכתיר את הלהקה הזו כטובה ביותר של ימינו. כנראה שגם דאסטין נפל אל בורה של העונה. גם הוא מחפש נחמה באור היום המתמשך ומוצא אותו בקלילות המעודנת של השלישייה הזו, המגיעה מסיאטל (העיר הגשומה בארצות הברית, כמדומני). אני לא הייתי מפריז כהרגלי במקרה הזה, אבל כן הייתי מסכים ואומר ש-Go With Me הוא קנדידט בכיר לאלבום השנה. במיוחד אם השנה הזו מסתכמת באותו חודש מאי נפלא.

Seapony :: Blue Star
Seapony :: I Never Would
Seapony :: What You See
Seapony :: Where We Go
Seapony :: With You
האלבום המלא המהנה