בכל עיר זרה בה הסתובבתי בחיי, יצרתי לי פסקולים לצעידותיי השונות. בפרייבורג נהגתי לספור את צעדיי לפנות בוקר לפי קצב מסוים של The Cribs אותו בחרתי מראש, בניו-יורק נהגתי לרוץ בעיניים עצומות בין השאטל לסאבווי מתחת לאדמת תחנת הגרנד סנטרל עם BRMC בדיסקמן, וברייקיאוויק רקדתי לקולותיה של הרוח ביומי הראשון בה. פה בהמבורג אני מסגל לעצמי תכונות חדשות של עמידה במקום. על כן, אין לי ברירה אלא לעמוד במקום עם משהו באזניות. בשבועיים האחרונים, כל עמידה וכל המתנה לרכבת כלשהי כוללת לרוב את השיר הנהדר הזה:

Parlovr הקנדים האלה, שיזמו במו ראשיהם את הקליפ שלעיל (אחד האהובים עלי בשנה החולפת), מגדלים שפמים כשמתחשק להם ואוהבים לספר על אהבתם הגדולה והחברית האחד לשני. לפני עשור הייתי מתקשה להאזין לאלבום כשלהם, על שלל הניחוחות האמריקאים הטמונים בו עמוק עמוק, אך כנראה שהשתניתי מאז גיל 17. מצאתי את עצמי השבוע עוצם עיניים ליד מכונת החטיפים המלוכלכת של תחנת רפרבאן, אחרי עוד הופעה נהדרת, מאזין לשלישייה הזו – וכמעט שפספסתי את הרכבת בגללם. ברגעי הקרים והבודדים ביותר בעת האחרונה – הם היו פה בשבילי במלוא עצמתם ×”×›× ×”, ועל כן חב אני להם את תודתי.

Parlovr :: Pen to the Paper
Parlovr :: Archy & Mehitabel
Parlovr :: Speech Bubble/Thought Cloud
האלבום המלא והמהנה