×”× ×” הגיעו ימי החלומות. פתאום בילוי שגרתי משמעותו לצאת מהבית לקראת שמונה בערב, לרדת לרכבת התחתית, לרדת עמוק יותר אל ×”-S-Bahn, ולעלות לרחוב חדש בדרך לעוד הופעה. השבוע הספקתי לראות להקה שבדית אחת (Yamon Yamon) ושתי להקות איסלנדיות (Seabear & Kimono), והתחלתי להבין מדוע באמת אני מתגורר כעת מעבר לים. לא, אינני פה כדי להשכיל, לסגור עוד תואר ולהכיר אנשים חדשים או מאכלים חומים כאלה ואחרים. אני פה בהמבורג קודם כל כדי לסגור מעגלים מוזיקליים: להתאהב באמנים קטנים ולא משמעותיים להיסטוריית המוזיקה וחודש אחרי כן להתמודד עמם במציאות. הווה אומר לבהות בנעליהם, בקעקועים הצבעוניים שלהם, להאזין לשבדית שלהם כשהם נדחפים בכוח לידי על הבר כדי להזמין לעצמם בירה או למבטא האיסלנדי שלהם כשהם צוחקים פעם אחר פעם על הגלים האבודים של העיר הזו. לפתע אין כל משמעות אמיתית לקיומה של ההופעה, של הקהל או לשעות של לפני ההופעה. הכל נעשה קז'ואלי למופת. בדיוק כפי שהייתי מכין לי קפה קר במטבח בירושלים או צועד להנאתי ברחוב בלפור מתחת לבית בתל-אביב, כך אני מגלגל עצמי מבמה לבמה ומגשים חלומות קטנים. לכל שיר יש פנים, ולכל פנים יש עיניים שמדי פעם יוצרות עמי קשר – ואני נמס.

שבוע הבא אראה את Women בהופעה, ומי בכלל מאמין לכל ×–×”? הרי רק לפני כמה ימים הם הודבקו פה באייפוד רעב. כעת אני גאה לחלום על להקה מרוחקת קצת יותר – Surf City שמה, והיא מגיעה מניו-זילנד. כן, אותה מדינה ששיגרה באחרונה להיט גדול לפרסומת הבינונית של קאסטרו שולחת כעת צלילים אחרים, שכנראה לא ישתרבבו לשום פרסומת ישראלית בעתיד הנראה לעין. עם זאת, אין סיבה להתלונן, להיפך. עיר הגולשים הזו אינה בהכרח מכונת Surf טיפוסית, אלא יותר בית חרושת לגאראג'-ניו-וייבי נעים הליכות, אשר מצליח לנוע בין My Bloody Valentine ל-Echo and the Bunnymen באותה תדירות בה אתאכזב מחדש בכל פעם שאאזין לחדש של אינטרפול. האלבום של עיר הגולשים, Kudos, מחכה רק לכם כדי שתגלשו עמו אל תוך רחובות העיר.

Surf City :: Crazy Rulers of the World
Surf City :: Retro
Surf City :: Yakuza Park
האלבום המלא ונעים ההליכות

אה, בינתיים, יש לי גם בלוג נוסף וחדש, "אני המבורגר". כנסו, אם מתחשק לכם. הנה לינק.