מחר מתחיל קרנבל הקיץ שלי. בזמן שאתם כולכם תחזיקו אצבעות לאנגליה-ברזיל-ספרד-ארגנטינה-הולנד, ותהיו משוכנעים שאין ריגוש גדול יותר מאשר בירה עם מסי וקאקה, אני אבחר בדרך אחרת. אהיה נודניק, אדביק תמונות של אלילים אחרים בתוך הארון הענק בחדרי, ואקפוץ מאושר בכל פעם שאחד הפרשנים ישחרר את מנת הקלישאות השבועית ויטען שוב, כי פעם, היה איזה אחד, גארי ליניקר קראו אותו, שאמר כי "כדורגל משחקים 90 דקות ואז הגרמנים מנצחים". במונדיאל הזה, כמו גם בקודם למען האמת, הגיבור שלי יהיה בסטיאן שוויינשטייגר, והנבחרת שלי תהיה גרמניה, ימ"ש.

אבל זהו, עד כאן עם הכדורגל להפעם. אני חוזר כעת אל עולם הסחף הרגשי, הגלים והנוסטלגיה כשבידיי מונחים רגעי צ'ילווייב חדשים. הפעם מדובר ב-Jamie Long, צעיר אמריקאי מיוסטון הלוהטת, שממשיך את הקו הקבוע של ×”×–'אנר שכבש את לבי. ב-EP הראשון שלו, The Never Years, שיצא לפני כמה חודשים כבר ×”×™×” הכול – אותה אלקטרוניקה בסיסית מימי Pygmalion של Slowdive, לצד קולות מעומעים והרמוניה הזורמת אל קרקעית האגם. השבוע הוא הוא שחרר סינגל ראשון מאלבום הבכורה שלו – והדבר ×”×–×”, איך אומר בפשטות לא מאיימת, הוא מבטיח למדי. פשוט ודי.

Jamie Long :: Aquarium
Jamie Long :: Monaco
Jamie Long :: Pool House

וכמו שאפשר לראות, נוספה לה באתר קטגוריה חדשה לז'אנר המדובר. רק כדי להקל על כולנו.